סוניה הרטמן - תחנות חיי

בהגיענו לברסט-ליטובסק פגשנו שם במפתיע את בן דודי משה לאופר, בן אחות , גדול ממני בשש שנים. כאשר הרוסים פלשו לפולין הם הגיעו גם 16 של אבא, בן לשדליצה, מקום הולדתו של אבא, ואחר כך כאמור נסוגו מעט מזרחה עד נהר הבוג. הסתבר שהמפקד הרוסי במקום הכריז שהם נסוגים, ומי שלא רוצה להישאר בשליטת הגרמנים יכול לבוא איתם. משה בחר להצטרף לרוסים הנסוגים, ואילו הוריו נשארו בשדליצה. בהמשך משה הגיע איתנו לסיביר. לאחר שהצבא הרוסי השתלט על מערב ביילורוסיה ומזרח פולין, החלו גם משפחות רוסיות, בעיקר של אנשי הצבא האדום, להגיע לברסט-ליטובסק. בהשפעת התעמולה הקומוניסטית הם השתכנעו שאנו הפליטים, שמבחינתם הגענו ממדינה קפיטליסטית, סבלנו שם ממצוקה, ולא זכינו להנות מדברי מותרות. בין השאר שאלו אותנו אם אנחנו יודעים מה זה סוכר ומה זה בשר, כי סיפרו להם שסבלנו מרעב, ומי שמציל את העולם מהקפיטליסטים הם הקומוניסטים. הוא שמו של האזור ברפובליקה של בלארוס של ימינו שהיה נתון מערב ביילורוסיה , בתקופה שבין שתי 1939 – 1919 תחת ריבונות הרפובליקה הפולנית השנייה בשנים מלחמות העולם, בהתאם להסכמי שלום שונים שיצרו את הגבולות המזרחיים של (ויקיפדיה) פולין לאחר שקיבלה את עצמאותה. פליטים פולנים התחילו למכור שם דברים שהביאו איתם, בין השאר כותנות לילה יפות ממשי. לכן נראו רוסיות מתהלכות ברחובות בכותנות לילה כאילו אלה שמלות נשף. עברו לא יותר משבועיים עד שאמא הבינה שמה שהאמינה בו ביחס לקומוניזם הסובייטי, כולו "עורבא פרח" ו"שטויות במיץ עגבניות", כך שאהדתה לקומוניזם חלפה מהר. אבל אמא כבר ידעה מה המצרכים החסרים שדרושים לנשים הרוסיות, שלא הכירו דברי לבוש כמו אלה שהכרנו בפולין. בוקר אחד בחודש דצמבר התפרסם צו שקבע שהמטבע הפולני מפסיק להיות הילך חוקי, ללא אפשרות המרה, והמטבע החוקי היחיד מעתה ואילך יהיה הרובל, המטבע הרוסי. הם לא נהגו בחוכמה, בכך שלא איפשרו המרת מטבע. כך קרה

32