סוניה הרטמן - תחנות חיי
- במסגרת ארגון הבריחה התקיימה פעילות ענפה של עזרה ושיקום, הודות ההעפלה לסיוע ארגונים של יהדות ארצות הברית, כמו הג'וינט, וכן בעזרת נציבות האו"ם לפליטים, והבריגדה היהודית בצבא הבריטי שהורכבה מאנשי היישוב בארץ ישראל. באותה התקופה, שלטון המנדט הבריטי אסר על עלייה לארץ ישראל, ולכן אנשי הבריגדה ו"ההגנה" ארגנו את ההעפלה. פעילות זו נעשתה בעזרתם של סייענים מקומיים רבים, ודרשה תושייה רבה (כולל תשלומי שוחד). גם מארצות כמו צ'כיה ופולין, היה צורך להעביר יהודים בגבולות, וגם כאן פעלה ה"בריחה" ביעילות. הבאת העולים ארצה היתה צריכה להיעשות דרך נמלי הים התיכון בעיקר באיטליה וצרפת, והצריכה את העברת היהודים למדינות אלה בדרכים לא חוקיות. העברת היהודים לאיטליה הצריכה מעבר בדרכים קשות בהרי האלפים. באיטליה התארגנו מחנות–קיבוצים, לרוב בטירות מחוץ לערים. הסעת האנשים למקומות המעגן של ספינות המעפילים התבצעה במשאיות. השפעתה של ממשלת בריטניה על הממשל האיטלקי היתה רבה וגרמה לקשיים בפעילות זו. הבריטים נקטו שיטות שונות כדי לבלום את ההעפלה, ניסו למנוע הפלגת ספינות מעפילים מאירופה, הקשיחו את 1946 והפעילו ספינות מלחמה ללכידת הספינות הבלתי לגאליות. ב- עמדתם והמעפילים שנתפסו הוגלו למחנות מעצר בקפריסין, צעד מחושב שנועד (ויקיפדיה) להגביר את התמיכה בבריטים בקרב האוכלוסייה הערבית. תקופת ההכשרה שלנו במוסד עליית הנוער באביליאנה נמשכה יותר משנה, עד , כאשר קיבלנו את הבשורה שהגיע תורנו לצאת לדרך, כדי 1948 חודש ינואר לעלות על הספינה שתביא אותנו לארץ ישראל. ידענו שההפלגה תימשך לא מעט זמן, ובספינה לא תהיה מקלחת חמה. לכן החלטנו, כל הבנות, לחפוף מראש את הראש, כדי שיהיה לנו שיער נקי לקראת ההפלגה. אבל היציאה להפלגה נדחתה שוב ושוב, ולכן חזרנו על החפיפה במשך כמה ימים, שלוש ארבע פעמים, כדי להבטיח שנצא לדרך בראש נקי. כאשר הגיע היום הנכסף עלינו לעת ערב לאוטובוס ונסענו בחשכת הלילה מזרחה עד העיר ונציה. מנמל ונציה העבירו אותנו בסירות בשעת לילה מאוחרת; כל
76
Made with FlippingBook Annual report maker