סוניה הרטמן - תחנות חיי
רעש בתוך הכרם. יומיים קודם בחור מהקבוצה שלי התעורר מוקדם בבוקר, והתבלבל בכיוונים; שמע רעש מתוך הקיבוץ, חשב שזה רעש מהכרם, והתחיל לירות למעשה לתוך הקיבוץ. קבוצת כוננות התעוררה, ונמשכו חילופי יריות עד שהתברר שהבחור חשב שהוא יורה לתוך הכרם. כאשר שמעתי את הרעש מהכרם, הוצאתי את הראש ובידי רובה או סטן, אבל חששתי שמא אטעה ואגרום למהומה כמוהו. שמעתי את הרעש מתקרב. מה לעשות? לירות? אולי אקים טררם סתם. אבל אני חייבת לראות אם מתקדם מולי אויב. מי יצא מתוך הכרם? צבוע. יריתי בו. אם פגעתי או לא, איני יודעת. מפקד המקום כינה אותי "תכשיט", אבל לא ידעתי עברית ולא הבנתי למה התכוון. עברנו הפוגה ראשונה ושנייה. הבחורים מהקבוצה התחילו לעזוב כדי להתגייס נשארנו בקבוצה בערך עשרה נערים ונערות. 1948 לצבא. בספטמבר-אוקטובר לכן החליטו לצרף אותנו לקבוצה אחרת מפולין ששהתה בקיבוץ מעברות. נפרדנו משער הגולן. קיבלתי במתנה סטן כאות הוקרה על הלחימה שלי. אחר כך מסרתי אותו במחסן הנשק במגידו. את האקדח גנבו ממני.
הקבוצה ׳שער הגולן' לפני המעבר לקיבוץ מעברות
94
Made with FlippingBook Annual report maker