מסע החיים של לייבה
שניצב בסלון ביתו הונחו שני נרות ולאחר שהדליק אותם ניהל טקס קבוע כשהוא עומד ביניהם וצועק במלוא גרונו: "משה-משה לך תוציא את היהודים ממצרים." האיש הזה היה בטוח שהוא משה רבנו ואף אחד לא התאמץ להעמיד אותו על טעותו. מוישה דער רימר היה הדייר השלישי שגר בבית הזה. מי שבנה אותו היה מורה שבא ללמד בבית הספר הממלכתי-ממשלתי בעיירה, אך ימיו בעיירה לא האריכו. המורה לא ידע ספרדית ולא יכול היה ללמד מפני שחומר הלימוד בבית הספר נלמד על טהרת השפה הספרדית, שפת האם הרשמית של המדינה. המורה הפך להיות חסר אונים ובתסכול רב עזב את העיירה כלעומת שבא. אחריו השתכנה בבית משפחה, שכעבור זמן מה עזבה אותו. הבית התפנה לכבודו של "משה רבנו." הזכרתי לעיל את עניין הגעתם של אנשים שונים לעיירה וכתבתי על מוישה לייב החרדתי. כל אחד מהם השתקע בעיירה מסיבות אישיות ובהמשך לנסיבות חייו שאת מרביתן לא ידענו. אבל על קורותיו של קרליטוס ריבס ידענו גם אם מעט. בצעירותו למד קרליטוס רפואה באוניברסיטה. הוא נאלץ להפסיק את לימודיו לאחר מות אביו מפני שנותר ללא תמיכה כלכלית ובייאושו פנה לבקש ניחומים בחיק הטיפה המרה. הוא התגלגל ממקום למקום עד שלבסוף התיישב במוֹנִיגוֹטֶס ואנו זכינו בו. כאן המקום לציין שבאותם ימים הסתיימה בניית בית הכנסת. התברר שקרליטוס ניחן בכישרון העתקה וציור יוצאי דופן ואף ביכולת שכנוע לא מבוטלת. הוא
פנים בית הכנסת, עם ציור הקיר של קרליטוס
19
Made with FlippingBook Learn more on our blog