מסע החיים של לייבה
המפורק שאליו השתייכו. דמו בנפשכם פאזל רב ועצום של חלקים שמצריך עבודת איתור ומיון, יסודית ואחראית. ראיתי בכך אתגר ולמדתי להכיר את חלקי המנוע השונים. היכרות זו הקלה עליי כאשר בחלוף שבועיים הגעתי לשלב בו היה עליי להרכיב את המנוע ולהפעילו. עשיתי זאת על דעת עצמי ללא כלי עזר ובוודאי שלא בעזרת הוראות הפעלה. ביצעתי את העבודה על-פי היגיון ובזכות ההבנה שלי כשאין מעליי מנהל או מפקח שיורה לי מה ואיך לעשות. כאשר הופעל המנוע הראשון שהרכבתי במו-ידיי חשתי גאווה גדולה ואף קיבלתי את הערכתם ועידודם של הממונים עליי. ההזדמנות הזו שאולי נדמית לחלק מהאנשים כעבודה סיזיפית ומיותרת, הייתה עבורי שלב חשוב ומשמעותי של אימון ונשארה אתי לאורך חיי המקצועיים. לאחר כארבעה חודשי עבודה במפעל כבר הוטלה עליי אחריות מחוץ למפעל. היה עליי לטפל במנועים במרכזים החקלאיים הפזורים באזור, העבודה כללה את בדיקת המנועים, חידושם ותיקונים למיניהם. אחת ההטבות שניתנה לעובדי מפעל החמאה הייתה האפשרות לקבל עד שניים וחצי ק"ג חמאה בחודש. את ההטבה הזאת הבאתי כתשורה להוריי בביקור החודשי שערכתי בביתם. את הדרך שארכה כשעתיים עשיתי באוטובוס ישן ומקרטע, "טרנטה אלטעזאכן" במלוא מובן המילה. מה שהיה אפשרי בימי החורף הקרים היה בלתי אפשרי בימי הקיץ. זכור לי שאחד הבחורים שנסע אתנו באוטובוס התעקש לקחת חמאה למשפחתו, ניסינו להניא אותו מכך, אבל הוא הוא המשיך להתעקש ואמר שיהיה בסדר. הימים היו חמים, הטמפרטורה באוטובוס הדחוס ממילא הייתה גבוהה, ומנת החמאה שנעטפה בידי הבחור בעיתונים רבים והוטמנה במדף מעל ראשי הנוסעים הפכה לשלולית שמן. אף שצפינו זאת לא יכולנו להימנע מהמבוכה שהדבר גרם לנו, כולנו העמדנו פני ישנים והתפללנו שהנסיעה תסתיים במהרה. הזכרתי את ערך ההתנדבות והעזרה לזולת שעליו חונכתי בבית הוריי. ערך כזה כשהוא מושרש בך מלווה את חייך ומתעורר בעת הצורך. כבר בגיל צעיר הייתי ער לנעשה בקהילה הסובבת אותי. בתקופה בה גרתי בעיירה סוֹנְצָ'אלֵס, מצאתי כר ראוי לשילוב ערך זה בחיי. הצטרפתי לארגון שעסק בגיוס תרומות דם והתנדבתי בשירותי הכבאות המקומיים. נוסף על כך הייתי מעורב ביוזמה להפעלת חוג לחובבי מוסיקה; אחת היוזמות התרבותיות שאני גאה בהן ולוּ רק בגלל שלצעירים בעיירה לא היו כל פעילויות חברתיות לעסוק בהן. לאירוע הפתיחה של החוג הוזמן פסנתרן צעיר ומוכשר בשם דניאל בירנבוים, שברבות השנים התפרסם בעולם כולו. הסתפקתי בשמיעת הדֵיו של האירוע החגיגי, שכן האירוע התקיים בלעדיי משום שהייתי כבר עסוק בעבודה חדשה. אחרי שנה וחצי של עבודה במפעל החמאה ובקואופרטיבים הציעו לי מנהלי העבודה ומנכ"ל המפעל לעבור למפעל מתכת חדש שהוקם על ידם בסוֹנְצָ'אלֵס. נעניתי להצעה מתוך רצון להתפתח ולהתקדם לעבר המטרה הבאה שהצבתי לעצמי. עבדתי במפעל המתכת כחצי שנה, רכשתי ידע נוסף וקיבלתי הערכה, ומשם המשכתי הלאה אל עיר הבירה בואנוס איירס.
25
Made with FlippingBook Learn more on our blog