מסע החיים של לייבה

מעיים. באותו זמן השתפרו גם יכולות הבישול של שותפיי לדירה וכולנו למדנו רבות על התחום הקולינרי מהשכנה שחלקה עמנו את החצר. בתחילת הדרך סיכמנו בינינו שאת ארוחת הערב נאכל יחד ונעשה תורנות בישול. כל אחד מאתנו יהיה אחראי על הכנת ארוחה בהתאם להכנסות שהיו לנו. התנדבתי להיות הראשון שיבשל ובחרתי להכין פסטה. תכולתו של הסיר האחד שהיה ברשותנו הייתה קטנה מכדי להכיל כמות ראויה של פסטה שצריכה להשביע שלושה בחורים צעירים ורעבים אחרי יום עבודה. אבל אני בעוונותיי לא הייתי מודע לכך. כשהמים בסיר החלו לרתוח הוספתי את חבילת הפסטה, השקעתי את תוכנה במים והמתנתי. ברגע שהפסטה החלה להתבשל ולתפוח התמלא הסיר בקצף מבעבע, המים גלשו אל הכירה ויצרו שלולית עכורה. נאלצתי להוציא חלק מהפסטה אך המים המשיכו לגלוש ולבעבע משולי הסיר אל החוץ. שוב הוצאתי חלק מהפסטה וכך מצאתי את עצמי מבשל חבילת פסטה אחת במנות קטנות במשך זמן רב שנדמה כשעות ארוכות. סוף טוב הכול טוב, בישול הפסטה הסתיים, כל המנות עברו לקערה מרכזית אחת והר הפסטה התכבד במנה גדושה של פרמג'ן. אין להרחיב על טעמו של תבשיל הפסטה שהכנתי, משום שהיה נטול טעם. השכנה שעקבה בעניין אחר ההתרחשות מתחילתה ועד סופה, כולל מראה פנינו הבלתי מסופק בתום הארוחה, ניחשה בנקל שרק בגלל הרעב נותרו הצלחות שלנו ריקות. ברוח טובה היא התנדבה לסייע לנו להימנע מכישלונות נוספים והציעה את עזרתה בעצות מעשיות ובכלי מטבח. כך השתפרה יכולת הבישול שלנו מיום ליום. מקום העבודה הבא שלי היה במפעל לשיפוץ מנועים. הייתה זו עבודה מלאת עניין ואתגרים, אך סביבת העבודה לא הייתה בריאה בשל זיהום סביבתי שנוצר מתהליך עיבוד המתכות. בעל המפעל היה מודע לבעיה, הוא דאג לבגדי עבודה מתאימים לעובדי המחרטה וסיפק לכולנו חלב לשתייה. כהרגלי הייתי ער למתרחש סביבי וכתמיד חיפשתי איפה ובמה אפשר וכדאי לשפר ולייעל את העבודה ואת התנאים. לעבור לשבוע עבודה מקוצר בן חמישה ימים, "מה דעתך ‒ פניתי לבעל המפעל בהצעה יוצאת דופן אדוני," שאלתי, "נוסיף לכל יום עבודה שעה, וביום שישי נרכז את עבודות הניקיון לשעות העבודה האחרונות?" ההצעה מצאה חן בעיני בעל המפעל שהחליט לאמץ אותה וליישמה מידית וכבר ביום המחרת התחלנו בסידור העבודה החדש. בסיומו של אותו יום הגעתי הביתה שבע רצון ולהפתעתי הרבה המתין לי מברק ובו הודעת פיטורים. גם בחלומותיי הגרועים לא העליתי על דעתי אפשרות כזאת, לא הבנתי על מה ולמה אני מפוטר ושנתי נדדה. עם בוקר התייצבתי במפעל וניגשתי אל הבעלים. "מה פשר הודעת הפיטורים שלי," שאלתי. ראשית הוא הודה לי מאד על הצעת ההתייעלות שתאמה את הלך מחשבתו ואחר כך הוסיף ואמר,

27