סיפורה של גיזלה - שירז אפיק, שמואל אבינון
סיפורה של גיזלה
הערוגה בימי החורף וקוצץ עבורנו ירקות. את השעועית הצהובה שגידלנו נהגה אמי לקטוף לפני שהצמיחה פולים, ואז הייתה חותכת, רוחצת ומייבשת את התרמילים ושומרת אותם בשקיות בד תלויות לאוורור וייבוש. הם נשמרו כך לאורך חודשים ובימי החורף הייתה אמי מכינה מהם תבשילים. בחצר הבית הייתה סוכת גפנים ובה שולחן וכיסאות, שם נהגנו לשבת בחג סוכות ובלילות הקיץ, כשהיה נעים בחוץ. גם לול היה בגינה, אלא שהוא עמד ריק רוב ימות השנה ורק בימי כיפור היו הוריי מביאים תרנגולים ומשכנים אותם בתוכו עד לטקס הכפרות. חדר השינה בביתנו היה ענקי ומרווח מאוד, ואחותי ואני ישנו בו יחד עם הורינו. אני ישנתי על הספה ואילו לצילה הייתה מיטת ילדים עשוית נחושת, בדומה ללול, שאפשר היה להוריד דלת אחת שלה כדי להיכנס. היא ישנה שם הרבה זמן, מכיוון שהייתה קטנת ממדים. הביאה עמה הרעה במצבנו הכלכלי. אחיו של אבא 1937 שנת שלי יצא מהחנות המשותפת, ואבי שילם לו את חלקו ונשאר לבדו בחנות. כתוצאה מהמהלך הזה הרבה קונים משותפים החלו לערוך את קניותיהם בעסק החדש של האח, אצלו טרם הספיקו לצבור חובות, כשהם משאירים את אבי להתמודד עם החובות שלהם. כדי להגדיל את ההכנסה המשפחתית, החלו הוריי להשכיר את החדר השלישי בבית לדיירי משנה. זה היה חדר אורחים מהודר ומאובזר היטב. היו שם מזנון, ספה ושולחן עשויים עץ שחור יוקרתי, ושני כסאות קטיפה אדומה מעוטרים בפרחים שחורים. עם זאת, כדי להגיע לחדר הזה צריך היה לעבור דרך חדר השינה המשפחתי. באמצע חדר השינה היה תנור חימום עשוי חמר מקושט באריחי קרמיקה עגולים, אותם כיניתי ביני לבין עצמי "צלחות". התנור
11
Made with FlippingBook HTML5