סיפורה של גיזלה - שירז אפיק, שמואל אבינון
סיפורה של גיזלה
חופשת הקיץ השנתית
ביוני, יום סיום שנת הלימודים וקבלת התעודות, 28- מדי שנה ב היינו עולים על עגלה רתומה לסוס ונוסעים לחופשת קיץ משפחתית ביער. במשך חודשיים שכרנו בית בכפר ליֶיסקָה, שנקרא כך על שום יער עצי הלוז, ליֵישנִיק בסרבית, שגדלו סביבו. אימא נהגה להישאר בבית במשך היום כשאשתו של הרב מאסטרו מארחת לה לחברה, ואילו אנו הילדים בילינו עם אבי ביער, כשהוא מלמד אותנו לזהות ולהבחין בין הצמחים השונים. בהדרכתו של אבא ובזכות אהבת האגרונומיה שלו למדתי לזהות את הקָנטרִיה, פרח ורוד שסייע בטיפול בכאבי בטן, שׁלֵייז, ששימש נגד שיעול ומנטה, נענע ומֶטוִיצָה - שלושה מיני נענע שנבדלו זה מזה בצורתם ובטעמם. קטפנו בזהירות עלי זָ'ארָה, סרפד, שלאחר הבישול של אמי הפכו דומים לתרד. בּוקוִיצָה היה שיח נמוך בעל עלים זכריים ונקביים ששימשו לטיפול בפצעים – העלים הזכריים של הצמח היו צרים ובעלי פרח ארוך וסגור, בעוד שהנקביים היו רחבים יותר ובעלי פרח שנפתח. קטפנו עשבים שונים לחליטה ואספנו תות שדה, פטל אדום, פטל שחור, אוכמניות, וכמובן, הרבה אגוזי לוז שהקיפו את האזור כולו. היער היה עבורנו כמו פארק שעשועים ענק. אבי הכין עבורנו בובת עץ שהסתובבה כשלחצו על המוטות שהחזיקו אותה. הוא חורר את עץ הזובָה החלול והפך אותו למעין חליל ומנגן בו. הוא אפילו ניסה ללמד אותי לרכוב על סוס, אבל לא אהבתי את ההרגשה וביקשתי לרדת. צילה דווקא נהנתה מהחוויה ורצתה לחזור עליה. לא סתם כולם נהגו לומר עליה "היא הייתה צריכה להיוולד בן."
23
Made with FlippingBook HTML5