סיפורה של גיזלה - שירז אפיק, שמואל אבינון
סיפורה של גיזלה
מהמעמד. פעם אולי היה לי קשה לדבר; היום, אחרי כל השנים הללו של שיחות עם המטפלים מעמך, אני כבר לא מתרגשת. האירועים האלה הם היסטוריה עבורי, כמו כל ספר היסטוריה אחר שאקרא, וכך אני גם מספרת אותם, ללא תחושת המחנק המוכרת בגרון. אני מספרת כי אני רוצה שידעו, שלא ישכחו ושמה שקרה לא יחזור אף פעם, שכן אני רואה מה קורה בעולם סביבנו, איך האנטישמיות חוזרת ואיתה הפחד. מסר נוסף שחשוב לי להעביר הוא שבמצב בו היינו במלחמה היה בלתי אפשרי להתנגד, והמקומיים לא עזרו מכיוון שפחדו מהעונשים של הגרמנים או שהיו אנטישמיים בעצמם. מקרב הבחוריםשהלכו להילחם כפרטיזנים, חלק נפלו וחלק נהרגו בידי הצ'טניצים. כך קרה גם לבן דודי, שניסה להצטרף לפרטיזנים אולם הצ'טניצים החזירו אותו לאוסטשים שרצחו אותו. חשוב לי להדגיש את המסר הזה כנגד כל אותם אנשים שמאשימים את קורבנות השואה שהלכו כצאן לטבח, שידעו כי אנשים הפגינו גילוייםשל אומץ לב, של נדיבות ושל ערבות הדדית גם במקומות הכי אפלים. מסר חשוב נוסף הוא שעלינו להעריך את העובדה שיש לנו מדינה שיכולה להילחם ולמנוע מדבר כזה להישנות, ולא לקחת אותה כדבר מובן מאליו.
79
Made with FlippingBook HTML5