סיפורה של גיזלה - שירז אפיק, שמואל אבינון

סיפורה של גיזלה

בני המשפחה מספרים על בָּבָּה

שמואל אמא יש רק אחת ואני בן יחיד לאמי, ללא אחים וללא אחיות. זכורני שכילד קטן כינתה אותי אמי - "מאָזאָה" – חתלתול מתפנק. מקלחת ואמבטיה לא היו, לפיכך מילאה גיגית פח במים, הרתיחה מים בסיר אותם מזגה לגיגית וכשהיו המים פושרים, בחום נעים, רחצה אותי בגיגית. בתום הרחצה עטפה אותי במגבת, חיבקה ושרה לי:

ובתרגום חופשי:

Zima, zima, E pa s^ta je Zima, zima ni je lav Zima, zima, pa neka je Zima, zima, neboji se

קר, קר, נו אז מה קר, הקור אינו אריה קר, קר, אז שיהיה קר, קר, לא מפחד

ko je zdrav

מי שבריא

אבי זכור לי כיותר רציני ויותר קפדן. הבגדים שאבי תפר נחשבו לעילית מבחינת איכותם וגימורם. גם לי תפר בגדים ונראיתי כמי שהלבישו אותו בחליפה, גם כאשר הלכתי לגן. ממנו ירשתי את האהבה לסדר. כשלמדתי בבית הספר ישבה אמי לידי כדי לדרבן אותי ללמוד. שנים רבות מאוחר יותר הבנתי כי אהבה ללמוד יחד אתי, את שלא יכלה ללמוד בצעירותה מפאת הנסיבות. יש מספר מאכלים שאמי הכינה ושאהבתי במיוחד כילד וגם כמבוגר:

• סלט גזר מגורד בפומפייה עם פרוסות בננה וצימוקים, טבולים במיץ תפוזים בתוספת מעט סוכר.

86