פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה

סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז

כעס והתמרמר. "אתה יודע מה?" הציע לו קוסטיה, "אני מהנדס, שלח אותי למשרד לעבוד עם הטכנאים". את זה הרופא אישר, וקוסטיה קיבל הזדמנות פז להוכיח את עצמו ואת מקצוענותו. אחד מתפקידי הטכנאים היה לבדוק את תפוקת הכורים. קוסטיה הוכיח למנהל שהבדיקות אינן מדויקות, והציע שיטה ליעל ולדייק אותן. בעקבות זאת מניותיו עלו, התחילו לתת לו עבודות של מהנדס, והוא עלה והצליח. אהבנו לבלות יחד, אם כי הרבה זמן לבילויים לא היה לי. כשהגעתי לסיביר, עבדתי שבעה ימים בשבוע, אך כעבור זמן מה החליט סטלין לתת לעובדים יום מנוחה שבועי בתקווה להעלות את התפוקה. קוסטיה לא עבד בימי ראשון, וכשהיום החופשי שלי חל בראשון, הוא היה לוקח אותי העירה. מפעם לפעם הלכנו לקרקס, שהיה מציג בעיר דרך קבע. פעם אחת הלכנו לתיאטרון הדרמתי, לצפות בהצגה המפורסמת 'איוואן האיום'. קוסטיה הצליח להשיג זוג כרטיסים, והזמין אותי לבוא איתו. הוא אהב מאוד תיאטרון וספרות, ידע בעל פה את כל הקלסיקות, ושמח על שמצא פרטנר לשיחות בענייני תרבות. לימים גיליתי שצדקתי ברושם הראשוני שלי, ש"הוא לא סתם בחור". קוסטיה בא ממשפחה אריסטוקרטית, אצולת הצארים, והיה לו אופי עדין ואצילי. בכל שנות היכרותנו מעולם לא שמעתי אותו מקלל ברוסית. למשך כמה חודשים התגוררנו יחד באותו חדר. הוא התחיל אז ללמוד אנגלית בעזרת ספרים שהזמין ממוסקבה, והציע לי ללמוד איתו. הייתי עייף מדי, לא היה לי ראש ללימודים. קוסטיה הזכיר לי זאת כשבאתי להיפרד ממנו לקראת עזיבתי. לא היה פשוט להגיע אליו, הוא כבר היה המהנדס הראשי של המכרה, והמזכיר שלו לא נתן לי להיכנס. נפנפתי לו דרך החלון, והוא הכניס אותי לחדר. ישבנו שעתיים ושוחחנו על החיים.

128