פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה

על גברים ועל גרביים

א ת דרכי בשוק העבודה התחלתי בבית חרושת לגרביים, בדיוק כמו אחי יצחק. זה לא היה צירוף מקרים נדיר, שההתחלות שלנו היו דומות כל כך, ממש כמו זוג גרביים. לודז', בירת הטקסטיל של האימפריה הרוסית, הייתה משופעת במפעלים לייצור גרביים, ואחת מערי הלוויין שלה, אלכסנדר ), אף זכתה לכינוי 'עיר הגרב'. Aleksandrów Łódzki לודז' ( רבים ממפעלי הגרביים היו בבעלות יהודית, וגם מקימיו של לודז'יה, מפעל ההלבשה התחתונה הישראלי, היו עולים יוצאי לודז'. לחנה, אחותי, היה אז מחזר שעבד בבית חרושת לגרביים, הוא דיבר עם בעל הבית, והלה הסכים שאגיע פעמיים בשבוע כדי להתלמד. הוא לא עשה זאת מטוב ליבו. הוא היה יהודי נצלן, מיכאל פינצ'בסקי שמו, ובכל הזדמנות היה מקים אותי ממכונות הסריגה כדי לבצע עבורו שליחויות ועבודות סבלות. הייתי נער חסון ובעל זרועות חזקות, וכך חסך לעצמו הובלה. יום אחד יצאתי איתו עמוס חבילות לאזור המסחרי של לודז'. "אני הולך למסור חבילה", אמר לי, "שב כאן ואל תזוז בשום אופן, גם אם אלוהים בכבודו ובעצמו יצווה עליך". "למה?" תהיתי, ותשובתו הייתה: "תבין לבד". עד מהרה ניגש אליי נער צעיר, "זה שלך?" שאל והצביע על שטר של חמישה זלוטי שהיה מונח על המדרכה ממול. השבתי בשלילה. כעבור דקה או שתיים ניגש

19