פרוייקט סיפור חיים - מלודז ' הכבושה לנמל חיפה - סיפורו של משה

סיפורו של משה — הכבושה לנמל חיפה ' מלודז

תנאי החיים בסובחוז היו קשים מאוד, וחלק מהמשפחות ברחו על נפשן. באחד הימים חלה אדק בחזרת, ומכיוון שבסובחוז לא הייתה מרפאה, קיבלו באשה ואדק אישור מיוחד לנסוע ברכבת לסטלניגרד. אדק אושפז בבית החולים למשך שבועיים, ובאשה לנה בינתיים בביתו של מנהל המשק של בית החולים, יהודי טוב יליד אוקראינה. הוא זיהה מייד שבאשה אינה מקומית — מעיל החורף המשובח שלה לא היה מתוצרת ברית המועצות — והציע לה להתארח אצלו עד שאדק יבריא. באותם ימים החל לנקר במוחם של באשה ויצחק הרעיון לעבור לסטלינגרד. בעיר הגדולה פעל בית חרושת מודרני לגרביים, ויצחק, שהיה מומחה גדול בתחומו, החליט לנסות להציע את כישוריו. הוא עשה זאת בדרכי עורמה וכתב מכתב למיכאיל קלינין, ראש המדינה הסובייטית, בזו הלשון: "מר קלינין הנכבד. אני מומחה גדול למכונות סריגה לגרביים. בסובחוז שאני גר בו, על יד סטלינגרד, אין צורך במיומנות שלי, היכן יש לכם צורך במומחים כמוני?" עד מהרה התקבלה )". יצחק Astrakhan תשובה מקלינין: "סע בבקשה לאסטרחאן ( קיבל אישור נסיעה ממנהל הסובחוז ונסע לאסטרחאן, השוכנת ) לפני שהוא נשפך לים הכספי. Volga בדלתא של נהר הוולגה ( אחרי שלושה ימים חזר יצחק לסובחוז וכתב מכתב נוסף לראש המדינה: "מר קלינין הנכבד, ביקרתי באסטרחאן, המכונות שם ידניות, הן לא מתאימות לי". גם הפעם ענה מר קלינין, והפעם עם התשובה שיצחק רצה כל כך לשמוע: "סע לסטלניגרד". באותם ימים היה קשה מאוד להשיג אישור להתגורר בסטלינגרד, וההישג של יצחק היה יוצא דופן. בסטלינגרד הוא הרוויח משכורת מכובדת, שכר דירה מרווחת של חדר וחצי עם מרתף, והתקדם במהירות בסולם הדרגות. אלמלא המלחמה המשתוללת באירופה והדאגה למשפחה בחמיילניק, היה ודאי כותב שהחיים יפים.

76