צבי פלדמן - איש הנגב

שם נישאו דברים לזכרו של צקי, שם היו מוענקות המלגות לזכרו. צבי, שהיה עמל על הכנת טקסי האזכרה האלה, היה נושא דברים, נרגש ומזיל דמעה. חבריהם של צבי וסלה מעידים כי אזכרות אלה היו חשובות כל כך, עד שברור היה להם כי כאשר הם מתכננים את עיסוקיהם לתקופה זו של השנה, עליהם לבדוק תחילה מתי מתקיימת האזכרה בשנה זו, לבל יפסידו. צבי לא התכנס באבלו; להיפך, הוא התמודד עם האבל והאובדן בדרך של יוזמה וקידום, של פעילות ותרומה לקהילה. ביוזמתו המשפחה חילקה מלגות לתלמידים שכתבו עבודות חקר על ההתיישבות בנגב, מלחמות ישראל, התפתחות באר שבע, זהות יהודית וישראלית. לאחר הכנת העבודות הוצגה תערוכה שלהן, שנפתחה בטקס חגיגי בו העניקה משפחת פלדמן פרסים לתלמידים שהכינו את העבודות הטובות ביותר. בדרך זו השתדל צבי להעביר לדור הבא, לזכרו של צקי, את החינוך שעל ברכיו גדלו ילדיו כל השנים — אהבת הנגב, אידיאלים יהודיים וציוניים, למידה ומחקר. תחום חינוכי אחר במפעל הנצחתו של צקי היה בקרב בני המושבים בנגב. ביוזמתו של צבי, העניקה המשפחה מלגות למימון שכר הלימוד של סטודנטים בני מושבים במוסדות להשכלה גבוהה. לאחר שנים בהן הקים ופעל למען הדור הראשון של התיישבות העולים במושבי הנגב, תרם עתה צבי עבור התקדמות נוספת, של הדור הבא. בעבר היה נוהג לנסוע עם הטנדר של מפעל הנגב אל השדות כדי לאסוף את הילדים לבית הספר ולדאוג לחינוכם, ועתה עשה פעולה דומה עבור ילדיהם ונכדיהם. הסיוע בתשלום אפשר את המשך לימודיהם של בני הדור הבא במושבים. מכתב שנשלח על ידי אחת הסטודנטיות שזכו במלגה מעיד על תועלתן: "למשפחת פלדמן שלום וברכה! הסטודנטים שקיבלו מלגה על שם בנכם ז"ל, צקי. 20־ אני אחת מ כשהגעתי הביתה לאחר ההודעה על קבלת המלגה פתחתי את האלבום של צקי, קראתי בו, וגיליתי בו אוצרות רבים. נוכחתי לדעת שצקי, שעל שמו קיבלתי את המלגה, הוא אישיות קסומה ומיוחדת במינה, שנדיר למצוא כמותה. הרגשתי שאני מצליחה להכיר אותו דרך האלבום אף

123