צבי פלדמן - איש הנגב
שלא הכרתי אותו במציאות, והדברים גרמו לי לחוש מדוכדכת לאורך היום. אני כולי תקווה שמכתב זה יוסיף לכם מעט על אף שהכאב גדול, וזה כמעט כלום לעומת מה שנתתם לי אתם. אתכם בכאבכם,
אסתר אליהו מושב נבטים"
רחל מספרת על הבחירה בהנצחה כזו אל מול הסבל והאובדן: "כאשר אני חושבת עליכם, אמא ואבא, אני מלאת הערצה לכוחות הגדולים שמצאתם בעצמכם באותה תקופה. תקופה ארוכה של אי ודאות, של עמימות, של חרדה, ולאחריה — ההחלטה להמשיך את החיים ולהשקיע עצמכם בהנצחה. יצרתם קשר מיוחד וארוך שנים עם בית ספר אחווה, בו צקי למד בשנותיו הראשונות, ועם בית ספר מקיף ג' בו צקי סיים את לימודיו התיכוניים. החלטתם להנציח את צקי בדרך המיוחדת שלכם: באמצעות הנוער, הדור הצעיר. באמצעות תהליכי למידה וחקר ולא במונומנטים שעומדים דוממים וריקים. חילקתם מלגות לבני מושבים הרוכשים השכלה גבוהה, לתלמידים שעשו עבודות חקר בנושאים הקרובים ללבכם." נוסף למלגות תרמה משפחת פלדמן מדי שנה ספרים חדשים לספריית בית הספר, ויזמה והקימה תוכניות למען אוכלוסיות שונות בבית הספר. מעשיהם שימשו דוגמה והשפיעו על אנשים נוספים ללכת בעקבותיהם. מכתב ששלחה מורה מבית הספר מעיד על כך: "משפחת פלדמן הנכבדה, מעשכם היפה לזכר בנכם הטוב, יצחק ז"ל, יוזמתכם בהקמת קורס ללימודי עברית וציונות עבור תלמידים־עולים מצטיינים נשאו פרי — כפי שאתם בודאי יכולתם כבר להיווכח — אך לא די בזה: מהמצווה שלכם נבעה מצווה נוספת!
124
Made with FlippingBook Publishing Software