צבי פלדמן - איש הנגב

גרמניה הפרה את הסכם 'ריבנטרופ-מולוטוב' ותקפה את ברית 1941־ ב המועצות. פולין וברית המועצות הבינו כי עליהן לפעול נגד גרמניה הנאצית, שכבשה את פולין כולה וחלקים נרחבים מברית המועצות, תוך השלטת משטר טרור ברוטאלי וטבח אכזרי בתושבים. ההסכמה הביאה להקמתו של 'צבא אנדרס' על אדמת ברית המועצות, צבא שכלל חיילים ופליטים פולניים ששהו שם בעת חתימת ההסכם בין הצדדים, והיה נדדו אנשי אנדרס 1942 בראשותו של הגנרל ולדיסלב אנדרס. במרץ לטהרן והגיעו למזרח התיכון. "כמו שלקחו אותנו בהפתעה לסיביר, בלי הכנות מראש, כך הודיעו לנו בבת־אחת שאנחנו יכולים לצאת משם. התחלנו לנדוד מחדש. הכיוון היה לפרס, לאור השמועה שהצבא הפולני מתארגן שם. רצינו לנסות להגיע כמה שיותר קרוב לגבול הפרסי, לנסות ולהגיע לסביבות בקו. התחלנו לנדוד לעבר בירת אזרבייג'ן, בתקווה לפגוש בצבא המתחדש של ארצנו הכבושה. מסע הנדודים היה קשה מנשוא, אנשים רבים חלו ונפטרו במהלך , ולא הגשים את חלומו 1941 הדרך. אבי נפטר ממחלת הטיפוס בשנת לעלות לארץ ישראל. גם אני, שהמצב הגופני שלי היה גרוע מאוד, חליתי באותה מחלה קשה. אבל בכל דבר בחיים צריך יותר מזל משכל, ודווקא המחלה הזאת תקפה אותי בזמן הנכון. נרפאתי מהמחלה בזכות רופאה לא מוכרת שדאגה ונתנה לי יחס מיוחד, ללא סיבה נראית לעין. היא לא הכירה אותי קודם לכן ולא פגשתי בה שוב אחר כך. שבועות אחדים פרפרתי בין חיים למוות. בבית החולים אליו הועברתי שררו תנאים שקשה לתאר. צפיפות קשה, מחסור בתנאים סניטרים מינימליים, מחסור חמור באוכל. תרופות לא היו בכלל. הרופאה חמלה עלי, העבירה עבורי תרופות בסתר, טיפלה בי שעות על גבי שעות, כדי שאני — נער מתבגר שלא הכירה — אנצל. איני יודע למה ומדוע היא כה התאמצה להציל אותי ממוות... אני מצטער מאוד שלא פגשתי בה אחר כך, ולא היתה לי ההזדמנות לומר לה תודה. מדוע אני אומר 'בזכותה', כי באותה תקופה גם תרופות לא היו, ומה שהיה ניתן קודם כל לאנשי הצבא... דאגו קודם לאנשי הצבא ולמקורבים. אבל היא לקחה אותי תחת חסותה."

19