צבי פלדמן - איש הנגב
השתדלנו שהילדים ילמדו, למרות המחסור במורים ובאביזרי־לימוד. היו רמות שונות של תלמידים, ביניהם כאלה שלא למדו מעודם, ואחרים שהספיקו לבקר בבית ספר לפני המלחמה, אך שכחו הרבה. לילדים רבים היו קשיים בריכוז. רובם רצו ללמוד, אך עניינים אחרים העסיקו אותם הרבה יותר. למשל, ציפיה מתמדת לארוחה הבאה. הם היו מוכנים לפרוץ באמצע השיעור, אם הגיעה שמועה שמחלקים משהו. אז היתה עוברת בכל המחנה רוח תזזית, האיזון הרגיש של הילדים היה מתערער, היו עוזבים ,1988 הכל וממהרים לעמוד בתור...." (דבורה עומר 'התחנה טהרן' כתר )178 ' עמ
מימין: צבי פלדמן, יוסקה נוימן
24
Made with FlippingBook Publishing Software