צבי פלדמן - איש הנגב

כל כך טוב. לי היה יתרון בולט על החברים האחרים בכך ששלטתי טוב בעברית עוד קודם. אחרי שלמדנו עברית התחלנו ללמוד גם דברים אחרים, קצת תנ"ך, קצת ספרות עברית. בעבודה חילקו את חברי עליית הנוער בין הענפים השונים של הקיבוץ — מדגרה, רפת, תמרים, תבואות... נערים גלותיים, צנומים וחלשים ככל שהיו, היו צריכים להסתגל אט־ אט לשגרה בקיבוץ המממשת את האידיאולוגיה שלשמה הועלו ארצה — יישוב הארץ על ידי עבודה בחקלאות. במהלך הזמן נעשיתי אני אחראי על מטעי הבננות." קשיים בקליטה "לא כולם הסתגלו בקלות לחיים חדשים אלו. ארגון עליית הנוער היה קיים שנים אחדות לפני שהעלה אותנו ארצה. הוא הוקם בשל עליית הנאצים לשלטון וההבנה שיש להעלות את הנוער מאירופה במהירות לפני שיהיה מאוחר. אך טרם הועלו לקיבוצים ילדים שעברו את הטלטלות והזוועות שאנחנו עברנו. בשנות המלחמה התנהלו בארץ חיים סוערים ומלאים: הגנה, מחתרות, פלמ"ח, בריטים, קיבוצים, חומה ומגדל... בשלב בו אנו הגענו הם כבר שמעו על נוראות השואה. היישוב סער בעקבות השמועות על המתחולל שם, ומדאגה וחרדה לגורל המשפחות שהשאירו מאחור. הרגשנו זאת היטב בקבלת הפנים שערכו לנו עם בואנו, בטיפול במאות הילדים שבאו משם ניסו לתת ולהעניק את כל שלא יכלו לעשות למען בני עמם שנספו. אבל הקושי בקליטה היה רב — התנאים בקיבוץ, באופן מעשי, לא היו פשוטים. היה חם מאוד בעמק הירדן, ההתיישבות היתה בחיתוליה והידע המקצועי היה ראשוני מאוד. המשפחות המאמצות קיבלו אותנו בשמחה אל בתיהן, אך גם החברים היו טרודים מאוד בחייהם, בקיום היומיומי ובחיי הקבוצה, ולא היה להם הרבה פנאי לטיפול בנו. ומעבר לכך, מבחינה מנטלית לא ניתן היה להגיע להבנה מלאה של המצב שלנו בין הצברים שהיו בארץ בתקופה זו. בנות הקבוצה שלנו מספרות על מדריכה שנכנסה יום אחד למגוריהן של הבנות וגילתה שחפציהן ארוזים עדיין בתיקים. היא לא הבינה מה הסיבה לכך, 'הרי יש לכן ארונות, מדוע אתן לא משתמשות בהם? והרי אתן גרות פה כבר כמה חודשים! פרקו את התיקים!'.

48