צבי פלדמן - איש הנגב
זה היה אופייני מאוד למפגש שלהם איתנו, לחוסר היכולת להבין לגמרי — גם כאשר היינו שמחים מאוד באפיקים, עבדנו ולמדנו, לא יכולנו להיות בטוחים עד הסוף שכאן נשאר לאורך זמן. היינו רגילים להתנהלות בה מדי כמה שבועות או חודשים מעבירים אותנו בפתאומיות ממקום למקום, ולכן העדפנו, מבלי שדיברנו על כך ממש, להשאיר את החפצים בתיקים — מי יודע כמה זמן יעבור עד שנאלץ לארוז שוב? ילדי אפיקים היו חשדניים מאוד כלפינו; למראנו השונה, לשפה המוזרה שדיברנו. אני לא סבלתי מיחס כזה, אך בין הילדים נשמעו טענות רבות. עם הזמן ניסינו כולנו להידמות ככל האפשר לבני ובנות אפיקים. רצינו להיקרא בשמות עבריים. אני, כמו הרבה מהקבוצה העדפתי להחליף את השם 'הנריק', או 'הרשל' כפי שכינו אותי בבית, בשם צבי. רצינו לדבר כמותם, לצחוק כמותם, לעבוד כמותם."
מימין: איטקה גרינברג, שרה ורנר, לא ידוע, סלה מייטק, צבי פלדמן ויהודית מינצר
49
Made with FlippingBook Publishing Software