צבי פלדמן - איש הנגב

לחקלאות מזו שהורגלנו לה בעמק הירדן לזו של הנגב, וכבר נתונים היינו בוויכוח נוקב, אם לזרוע לפני הגשם הראשון או לאחריו." (צבי קרן 'נווה )30 ' במדבר' עמ הפלחה משכה אנשים צעירים בשל החלוציות שבה ובשל הפוטנציאל הכלכלי שהאמינו שיש לה, אך הם נחלו אכזבה קשה. העונה החקלאית הראשונה הלכה לאיבוד. למרות שבדקו במפות גשמים מדעיות את כמות המשקעים הממוצעת לאזור ופעלו על פיהן, המדידות שמדדו חברי הקיבוץ מדי שנה הראו על ממוצע גשמים נמוך יותר מזה שדווח במפות הגשמים. איטקה סיפרה על הקשר האישי שהרגיש כל חבר בקיבוץ לגשם שיבוא: "החקלאות בשנים הראשונות היתה מאוד לא מוצלחת. בן־גוריון והסוכנות אמרו לנו שיהיה זול יותר להחזיק אותנו בבית מלון מאשר בחצרים... לי יש יום הולדת בנובמבר, ובעלי החקלאי נהג לומר לי: 'אם ירדו גשמים עד יום ההולדת שלך, תקבלי מתנה'. היו שנים רבות בהן לא קיבלתי..." אך בלי כל פעילות חקלאית אי אפשר. החברים עיבדו כמה ערוגות מאחורי המקלחת וזרעו בצל ועגבניות, שהושקו בתלמים שנמתחו ממי הביוב של המקלחת. בחצר שתלו עצי נוי על מנת לשוות מראה מטופח לגבעה החשופה בנגב. בד־בבד התפתחו ענפים שונים, נפתחה המסגרייה, המאפייה, המשתלה. שלושה חודשים לאחר הקמת היישוב יצא הגיליון הראשון של העלון ), וכך נכתב בו: "כשלושה 12.1.1947( '' 'בבית', 'יומן קבוצת הצופים ג חודשים עברו מיום עלייתנו לקרקע, וזה לנו הפעם הראשונה אשר אנו מוציאים את יומננו. עיכובים שונים היו בדרכו של גיליון ראשון זה. אך עתה, משהתחלנו — הרינו מקוים להמשך מתמיד וקבוע. אם כי מראש התכוונו לגשמים מועטים ולתנאים נגביים, קידמה את פנינו שנה קשה, אשר גם שכנינו ותיקי המדבר אינם זוכרים כמותה. ... יש רצון לפתח מפעלים מסוימים נוספים. התכניות אינן ברורות עוד כל צרכן. על צבי פ. הוטל לברר האפשרויות המעשיות למימוש התכניות."

63