השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים

והמרחב הווירטואלי אינו מסייע בשמירה על קשרים חברתיים. זאת אפשר ללמוד "הרשתות החברתיות... עוזרות ולא עוזרות. כי מצד משני הציטוטים הבאים: אחד אנחנו לא כל כך מדברים בקבוצה של הכיתה. אי אפשר בקבוצה של "אני לא מרגישה שהרשתות החברתיות עוזרות, וגם הכיתה עם כל הכיתה..." לא, לא עוזרות הרבה...". התנתקות והתרחקות מחברים ומקשרים חברתיים ילדים רבים ביטאו את ההרגשה שהמלחמה גם השפיעה לשלילה על הקשרים החברתיים שלהם. הם סיפרו על התנתקות והתרחקות מחברים טובים שלהם ומילדים בקבוצת השווים שלהם בעקבות המלחמה. הילדים תיארו מספר היבטים של פגיעה במערכות היחסים החברתיות שלהם. ראשית סיפרו הילדים כי הם התרחקו פיזית מחלק מהחברים שלהם בעקבות הפינוי למקומות שונים בארץ, וכי ריחוק פיזי זה הביא לנתקים חברתיים. כך למשל, אחת הילדות שלא פונתה מספרת כי היא מתקשה לשמור על קשר עם חברות שפונו ליישובים אחרים: "אני מרגישה שלא נוצרו חברויות חדשות, לי ספציפית, אבל אני יכולה גם להגיד שקצת ירדו. כאילו, כי קשה נגיד לשמור. אני, אני מקיבוץ פה, נשארתי פה כל, כל הזמן חוץ מאיזה שבוע שהייתי באילת, ויש לי חברה בתל אביב. כאילו רוב החברות שלי הם בתל אביב, מרכז, ירושלים... אז כאילו, יותר קשה, אני לא יכולה כל יום פתאום להגיד, טוב, בא לי להיפגש איתה, אני נוסעת לתל אביב. זה קשה. כאילו, צריך לארגן הסעות, לארגן מקום להיות בו".

ילדה נוספת מספרת:

"זה הרבה יותר קשה לשמור על קשר עם ילדים שהם לא מהבית ספר, אבל שהם חברים. נגיד יש לי חברה, שהייתה איתי בבית הספר והיינו חברות נורא קרובות, אבל היא עזבה. ועד כמה שזה כבר לשמור על קשר ולהתראות כל חודש, חודשיים איתה, זה אפילו עוד יותר קשה, כי גם היא לא יכולה לבוא למפגשים, כי היא לא בבית ספר. וגם היא רחוקה נורא, היא בתל אביב, ואי אפשר לנסוע לתל אביב בתכיפות כזאת".

עוד ילדה מספרת:

"אני חושבת שזה כן שינה הרבה. כאילו, אצל חלק מהילדים. זה כן שינה הרבה דברים בהתנהגות החברתית. כי, אני גם יכולה להגיד לך שאני אישית, רוב החברות שלי לא בסביבה פה, כי הרוב הם יותר קרובות לגדר. וזה קשה... לפגוש את החברה הכי טובה שלי פעם בחודש, ואפילו זה לא. אז, כן, זה קשה".

26