השלכות המלחמה על עולמם החברתי של ילדים ובני נוער מיישובי עוטף עזה: קולם של הילדים
את הכאלה שלא מתייחסים. ובסוף אנחנו חלק מהיישוב שלהם. כאילו גם אני מרגישה שאנחנו כן יישוב שמכיר כזה כולם. לא מרגישה, אני יודעת אנחנו יישוב שכזה מכיר כולם את כולם וזה. ואם הם היו נותנים קצת יחס גם לנו לנוער זה היה כאילו יותר עוזר".
אין מקום לקול של הילדים הילדים ביטאו תחושה חזקה שהמבוגרים אינם מקשיבים להם מספיק. הם מתארים חוויה של חוסר קול ונשמע כי הם משוועים לכך שישמעו אותם ויקשיבו להם. כך למשל אחת הילדות מספרת על ביקור של איש בכיר מהממשלה במלון שלהם. אותה דמות ציבורית בכירה נכנסה לשיחה עם חלק מהתושבים המבוגרים ששהו במלון. הילדים ביקשו שייתנו להם גם להיכנס אך המבוגרים "הקטע הוא שגם בדברים האלה לא נותנים למילה שלך. לא נותנים לנו סרבו. . להגיד כלום, לא נותנים לנו אפילו להיות שם. הייתי צריכה להתחנן שייתן..." "...בסוף הגבילו גם את האנשים. אבל שיגבילו עוד ילדה מוסיפה על אותו אירוע: . וייתנו גם לנוער" אחת הילדות מסבירה: "בסוף גם אף אחד לא באמת שואל אותנו. כלומר אם אנחנו רוצות להגיד משהו אנחנו צריכות ממש להתאמץ כאילו. בסוף אני מבינה שכאילו למבוגרים מאוד, מאוד קשה פה, והמציאות קשה להם. הם איבדו חברים, וכאילו..., והם בסוף מנהלים את המשפחה שלהם". "אז מרגיש כאילו שאת צריכה לצעוק כדי שמישהו ילדה אחרת מסבירה: ישמע. אף אחד לא באמת שם לב, ואף אחד לא בא לשאול אותך כזה 'הכול . בסדר?'"
: אתגרים וחוויות מהשהות בבתי מלון 5 תמה
"אגב החיים במלון אין פרטיות לרגע"
הילדים המפונים שיתפו בדברים המטרידים אותם ביחס לשהות ולאירוח שלהם בבתי המלון. הם התמקדו בשני נושאים מרכזיים: חוויית היעדר פרטיות וחוויית תזונה שאינה מספקת או שאינה מותאמת לצורכיהם. לצד שני נושאים אלה התייחסו הילדים גם לעובדה שהסביבה במלון אינה מותאמת דיה לצורכיהם של ילדים, ולכך שמשפחות המפונים זוכות ליחס טוב פחות מהיחס שאורחים אחרים במלון זוכים לו.
39
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online