יעקב רוזנטל

יעקב - בנקים מאמצע שנות השישים החלה האטה במשק והרווחיות הלכה ופחתה. אבא החל ל"החנק" וחיפש דרכים לממן את המשך הפעילות עד שהמצב ישתפר. עבדנו עם כל הבנקים, בנק מזרחי, ארץ ישראל בריטניה ובתקופה מסוימת בנק סחר חוץ שימש אותנו להפקדה ומשיכת מזומנים. אני לא זוכר מדוע פינת שלום עליכם, אבל הם נתנו לנו 23 התחלנו לעבוד עם בנק ברקליס (די.ק.או). ברחוב בן יהודה ל"י לרוזנטל חברה 50.000 , ל"י לרוזנטל חברת בנין בע"מ 50.000 כמה הלוואות: הלוואה אחת בסך ל"י שאני 50.000 לרפיע חברה לקירור ואחסנה בע"מ ועוד הלוואה של 50.000 , קבלנית לבנין בע"מ ל"י (כל ההלוואות ניתנו במהלך שנה אחת). 200.000 כבר לא זוכר תחת איזה שם היא הייתה; סה"כ מנהל הסניף חיבב אותי ובאחת הפעמים שישבתי אצלו הוא הראה לי בקשה להלוואה של מישהו שהוא דחה אותה מאחר והנתונים בבקשה לא נראו לו טובים מספיק. אני ישבתי מולו וידעתי שגם מצבנו בכי רע. כשפשיטת הרגל "התפוצצה" הוא לחץ להיפגש איתי, פגשתי אותו לפנות ערב ביום שישי, טיילנו לאורך רחוב אבן גבירול ושוחחנו. הוא ניסה לבדוק כיצד הוא יכול לעזור לנו ולא יכולתי להביא את עצמי להסביר לו עד כמה המצב נורא. זו היתה פגישה מאד קשה עבורי. גם אחרי פשיטת הרגל הוא ניסה לעזור אבל כבר לא יכול היה. גם הוזמנתי לעורך דין של הבנק במשרדי ההנהלה ברחוב אלנבי פינת אחד העם. המשרדים היו באותה הקומה של המשרדים של השותף לשעבר אברמוביץ. בפגישה היה גם עורך דין צעיר בשם אהרון בן יוסף שהתברר שהוא הכיר אותי

במסגרת פעולותיו העניק הבנק המקומי (ארץ ישראל בריטניה) הלוואות לתאגידי הקבוצה במשך שנים, ומשנוכח המפקח על הבנקים כי ליתרות חובה בעשרות מיליונים לירות של חברות הקונצרן אין לבנק ... שעיקר מטרתם 1970 ושוב בדצמבר 1968 ביטחונות מספיקים - הוא הגיע עם הבנק להסכמים עוד בסוף איסור הגדלת האובליגו לאחד הגופים של קבוצת ויליאמס או של תאגיד בשליטת בני משפחת ויליאמס... . מתאריך 1974 וכן התחייבות הבנק לחסל את כל האשראי לגופים אלה לא יאוחר מאשר עד סוף שנת (תאריך ההסכמים עם המפקח על הבנקים) היה ברור אפוא לנאשם כי מכוח הוראות המפקח על 20.12.70 הבנקים, אין הבנק רשאי להגדיל את האשראי לאחת החברות של הקבוצה אלא להפך: החובות של אלה חייבים להיות מסולקים עד מועד קצוב 1950 בנקים פולניה

172