יעקב רוזנטל

החובות בתור ילד קטן הייתי מודע לכך שהמצב הכלכלי לא היה טוב וכשאבא לקח אותי לקנות בולים והציע לי לקחת עוד, אני אמרתי לו שזה מספיק. אבל אחרי שעברתי לגור בכפר גנים לא הייתי מודע למצב הכלכלי בבית. בפעם הראשונה שנודע לי (הרבה שנים אחרי מותו) שישראל בלוך דרש לקבל סכום ), בזמן שהולכים 1946 כסף לפני שיתחתן עם אסתר. אבא הבטיח שיהיה כסף. בערב החתונה (ינואר לחופה, ישראל עומד ולא מוכן להמשיך עד שיראה את הכסף. אבא הלך לחבר ברעננה ביקש ממנו הלוואה הביא לישראל את הכסף ואז הוא הסכים להמשיך את הטקס. אבי התחתן עם פנינה אחרי חיפוש ממושך. פנינה התאימה לו. בעוד אבי היה אלמן, שקוע בחובות עם ילד קטן, פנינה היתה מסודרת כלכלית, והחשוב ביותר – לא היו לה ילדים שייתחרו על תשומת הלב שלה אלי. לאבא תמיד היה סיפור עם כסף, הוא תמיד ניסה לעלות למעלה בסולם ורצה להיות קבלן גדול ומצליח. מבחינתי, למען האמת, העסקה הטובה ביותר שהוא עשה הייתה החתונה עם פנינה. עסקת הנדל"ן המוצלחת הראשונה שאבא עשה הייתה הבניין ברחוב וייס בתל אביב, הוא המשיך מיד ובנה את יהושע בן-נון אמא מכרה את הבית בכפר גנים ולקחה משכנתא כדי לסיים את הבנייה. הורי נהגו בחוכמה והבית נרשם על שם פנינה ולכן הנושים לא יכלו לשים ידם על הדירה. משם הוא המשיך לבנות את מפעל הקרח (תמיד עם שותפים) ותוך כדי מכר את הפרדס ולקח הלוואות והמשיך לגדול. בכדי להמשיך ולממן את הצמיחה המטאורית הזאת, אבא היה מכניס עוד ועוד שותפים ולוקח הלוואות קטנות וגדולות. בהתחלה הוא העדיף לקחת הלוואות מאנשים פרטיים ולא מבנקים כי פחד שהבנקים החזקים ישתלטו לו על העסקים ברגע שתצוץ הבעיה הראשונה. בהמשך הוא גדל וגדל והגיע לבניה בגדלים כאלה שמלווים בריבית והלוואות פרטיות כבר לא היו מספקות והוא התחיל להכניס יותר שותפים על החלק שלו. כשהבניינים שהוא בנה הפכו להיות ענקיים כמו הבניין ברמת גן או מגדל נחום ובנין השק"ם (בית אור), הוא כבר לקח הלוואות מהבנקים בעשרות וגם מאות אלפי לירות. בדיוק כשאבא נכנס להשקעות . לאחר תקופת 60 הגדולות ביותר וניסה לתת את ה"זינוק" הגדול ביותר שלו החל ה“מיתון" של שנות ה- צמיחה גדולה במשק הישראלי, נכנס המשק לתקופת שפל חסרת תקדים, שכונתה "מיתון". הפסקת הזרמת כספי השילומים ממשלת גרמניה, וסיום פרויקטים גדולים במשק כמו המוביל הארצי, הקמת ורמת החיים ירדה 11.5% ל 3.5% נמל אשדוד ובנית מפעלי ים המלח, גרמו לכך שהאבטלה קפצה מ באופן דרסטי. בין תחילת המיתון לבין היום שבו אבא עזב לחו"ל אני כבר הבנתי שהמצב הולך מדחי אל דחי. בדקתי את מצבי החוקי במקרה של הסתבכות כלכלית, והבנתי שכשמוכרים רכוש פרטי עד חצי שנה לפני פשיטת הרגל הנושים לא יכולים להניח את ידם על הכסף. לכן מכרתי את הבית הפרטי באפקה (הבית הראשון שאותו תכננתי לבד ושייצג את ההצלחה של המשפחה כולה ושלי כאדריכל צעיר) ואת מכונית הלארק המפוארת שלי מראש ובזמן. כארבעה חודשים לפני הקריסה כבר הייתי בטוח שאנחנו הולכים לקראת הסוף, ומנעתי מאבא להתחיל לבנות עוד בנין שרק היה מסבך את העניינים עוד יותר. כמה פעמים באותה תקופה אבא הרגיש לחץ בחזה וחששו לבריאותו הוא ממש חשש שהוא עובר התקף לב. (כשעידו נולד אבא חגג לו את הברית בגינה של בית החולים "השרון" בפתח תקווה וכשנולדה עינת אבא שכר את אולמי המהנדס בכדי לערוך אירוע עם ארוחת צהריים ברוב פאר והדר. יותר מאוחר

174