יעקב רוזנטל

כבר אז ראיתי שמצבו הבריאותי של אבא לא כל כך טוב. הוא חלה בשפעת ולא טיפל בעצמו כראוי ואחד הסיבוכים פגע בראש וגרם לו לאיבוד שיווי משקל. אני רציתי לראות את העיר ברזיליה. בשביל אדריכל שלמד ארכיטקטורה זה היה מאד מסקרן. רציתי לראות עיר מודרנית שתוכננה מהיסוד. נסעתי עם אבא באוטובוס לשדה התעופה, זה היה שדה תעופה קטן בתוך העיר ולכן לא לקחתי דרכון. כשרציתי לעלות לטיסה אמרו לי שבלי דרכון לא אוכל לטוס. אבא ניגש לנקודת המשטרה ובעזרת הידיים אידיש ופורטוגזית רצוצה שכנע אותם לאשר לי לטוס. קיבלתי נייר שאיפשר לי להצטרף לטיסה. מנועים) התחיל לעבוד ואני רצתי מהר עליתי במדרגות 4 מנוע המדחף של המטוס (מנוע אחד מתוך דקות, שתי דיילות מולטיות יפיפיות הגישו ארוחת בוקר בטיסה. הארוחה 45 וטסתי. הטיסה ארכה חבר׳ה ישראלים. 3 הייתה מדהימה ממש כל הסוגים של האוכל. נחתנו בשדה התעופה ואז נפגשתי עם הם גרים בחדרה ועושים טיולים באמריקה. בברזיל אסור היה להכניס אוטו. לא הייתה להם ברירה אלה לטוס בברזיל. שוחחנו והסתבר לי ששלושת הישראלים קנו יום קודם מתנות בחנות המזכרות דולר. מאד נהניתי ובסוף היום 3 של אבי. לקחתי מונית לכל היום שתסתובב איתי ברחבי ברזיליה ב נתתי לו חמישה דולר, הוא כמעט התעלף. בדרך ארצההחלטתי לעבור בניו יורק. טיילתי יום בניו יורק וטסתי להולנד לפגישה עם דני רז ללמוד שיטות עבודה עם פלדה, ומשם חזרתי ארצה. המראתי לניו יורק (זאת הייתה הזדמנות פז, לא חשבתי שניו יורק תהייה לי כמו בית שני בעתיד) במהלך הטיסה הייתה סערה, עצרנו בדרום ארה"ב במיאמי . המראנו והגענו לניו יורק. בניו יורק קבעתי עם בת דודה של עדינה אשתי באותו זמן והשארתי את המזוודה בשדה התעופה. היא עשתה לי טיול של יום שלם דבר חדשני ומדהים להולנד. 747 בניו יורק. חזרתי לשדה התעופה וטסתי בפעם הראשונה בבואינג 2.5 מטוס ענק! ישבתי בחלק הקידמי שהיה ריק לגמרי. שילמתי 747 עברתי בשרוול למטוס, זה היה דולר בשביל לראות סרט. בלונדון העירו אותי לאכול. נפגשתי בהולנד עם דני רז כדי לטייל וללמוד שיטת עבודה עם פלדה. ישנתי אצלם ולמחרת הגעתי ארצה. אחרי כל הסידורים, המאבקים והניסיונות עורכי דין וההחלטה הייתה שאני יוצא החוצה 30 להסדיר את פשיטת הרגל, עמדו בבית המשפט מהבלגן. בבית המשפט, הנושים הכניסו את הבית ברעננה לתוך התביעה ובית המשפט דרש למכור את הנכס ונשלח מכתב לסבא בדרישה שיעזוב את הבית. באה המשפחה אלי להתייעץ מה לעשות? פניתי לעו"ד גרוסמן שילמתי לו ונתתי למשפחה לטפל בעניין. הם ניסו להוכיח שאת הכסף לבניית הבית סבא שלח עוד מפולין אבל לא הצליחו. בית המשפט הורה על מכירת הבית. דיברתי עם גדעון בן-צבי והוא פנה לבית המשפט וקנה את הנכס מכונס הנכסים. את שמונים אלף הלירות אני נתתי לגדעון לצורך הרכישה. לאחר מכן ישראל וצבי טענו שבאמת הבית שיך לסבא ולא לאבא. אסתר לא נקטה עמדה היות וישראל היה בעלה. עמדו בפני שתי אפשרויות: אחת לצפצף עליהם (כיוון שהבית היה שלי) או אפשרות שנייה לחלק ולמכור רבע לכל אחד. החלטתי שמשפחה יותר חשובה מרכוש ופניתי לגדעון ש"אולי הוא יסכים למכור את הנכס למשפחה". גדעון שמח לשתף איתי פעולה ואכן מכרתי את הבית לעצמי ולמשפחה אבל בסכום של מאה ושישים אלף לירות. כל אחד נתן ארבעים אלף (כולל אותי) ושילמנו ל"גדעון" מאה ושישים. כך שאני שילמתי מאה ועשרים וקיבלתי חזרה מאה ושישים.

197