יעקב רוזנטל

מהנדסים מלומדים ודברים סודיים, חוצה את הכביש לשדה התעופה וטס לאילת במקום שבו התחככתי עם הפועלים הבדואים הפשוטים ומנהל העבודה הערבי. הייתי שם בחמישי בצהריים וחוזר דולר 500 בשישי אחה"צ. השכר היה לחודש מה שכיסה בדיוק את התשלום בבית האבות עבור אבא. לבקר שם מעלה בי זיכרונות קשים מאוד. יכולתי לראות פעמים בשבוע – שלישי שישי 3 אותו ושבת. דודה אסתר (אחותו) התגוררה באותו זמן ברעננה. כל יום בשתיים היא הייתה סוגרת את החנות שלה, ובמקום ללכת לנוח, היא נסעה באוטובוס לבקרו. אבא היה כל בוקר עושה "ריפוי בעיסוק" (יש לי עוד חלק מהיצירות) בזמן הריפוי

בעיסוק הוא היה יושב מול אישה נחמדה ונוצר קשר טוב ביניהם. לאחר זמן מה האישה עברה קומה ונעלמה, אבא ממש "התבאס". את החדר הוא חלק עם שני גברים. אבא שכב אמצעי. בקצה שכב שבנו בן השישים היה בא לבקר אותו פעם בשבוע, המסכן סבל מגירוד כרוני בגב אז דודה 90 זקן בן אסתר קנתה לו כלי שיעזור לו לגרד. הרבה מפורסמים כמו נחום גוטמן שהסתובב במסדרון וצעק על הטורקים, חנה רובינא, ואורי צבי גרינברג היו בין דרי המוסד. לקחנו אותו לליל הסדר אלינו ולחתונה של מנחם בהוד השרון. לקראת החתונה של מנחם באתי לקחת אותו וכשהלבשתי אותו עשיתי את זה במהירות ובלחץ וכנראה לא הייתי הכי נחמד ואבא כעס עלי מאד, אני זוכר שבאתי להוד השרון לאולם ועמד שם רכב שחסם את הכניסה כך שעם כיסא גלגלים אי אפשר היה לעבור. הלכתי סביב אבל שברתי לו את הווישרים. את בר המצווה של עמית תכננתי ברמת השרון בבית. אבא היה שם והיה אחראי על שמירת הכסף של המתנות. כל יום אבא היה מתגלגל לאט על כיסא הגלגלים לטלפון הציבורי ומתקשר לאימא הביתה. היות ואבי לא יכול היה ללכת ניסיתי לקנות מכונית – קצבת ניידות. פניתי וקיבלתי אישור להיפגש לבדיקה. הגעתי עם אבא בכסא הגלגלים. הכול היה בסדר אבל הם אמרו שמאחר ואני גר בתל אביב אבל רשום ברעננה לא אקבל אישור. את מכונית ה״אופל״ החדשה שקניתי הייתי צריך למכור.

אבא כתב מכתבים למס הכנסה בכתב שבור ונלחם מלחמות אבודות. השותף לשעבר לרר נזקק לחתימה שלו על מבנה ברחוב י.ל. פרץ ובא לפגוש אותו על המרפסת ב׳משען׳ מה שגרם לאבא עוגמת נפש רבה. השותפים שלו לשעבר במפעל הקרח פנו אליו דולר (כפיצוי) על החלק שלו 500 והציעו לו תשלום חודשי של במפעל שהם למעשה קיבלו בקלות דרך פשיטת הרגל. אבא לא הסכים, הוא אמר שזה לא מספיק וסירב לקחת את הכסף. יום שישי נסעתי לבקר אותו יחד עם עידו הבן הבכור שלי והוא

יצירה של אבא

205