יעקב רוזנטל

קנינו תפוזים אחדים. טעימת התפוז הראשון שלי שהיתה מלווה בהתרגשות, היתה מאכזבת מאוד, מאחר והיה יבש ולא מימש את חלומי לנגוס את הפרי העסיסי הים תיכוני. לאחר מספר ימים עלינו על האוניה. הטלטלנו חמישה ימים בים, סמוך לחופי קפריסין סערה. העליה לארץ ישראל ניקנית על ידי ביסורים והקאות. אבא הנעים זמננו בקריאת פרשת השבוע, עד שאור ליום א’ חופה של יפו נראה מרחוק. האוניה עגנה במרחק מהחוף. בחור ערבי שרירי הניף אותי באוויר והוריד אותי לסירה שנצמדה לאוניה. גם מהסירה היה צורך בעזרה ובטבילת הרגלים במי הים. לא היה פשוט להגיע למעמד של דריכת רגלי על אדמת הארץ המובטחת." זה סיפורה של משפחתי המהגרת, מפולין הקרה לארץ ישראל החמה והאחרת. בדימיוני אני רואה את הרגעים הראשונים....."אמא, זה מרגש גם את מי שלא היה נוכח. חוויתם חוויה מדהימה שחלמתם עליה והתכוננתם לה שנים. האחים יעקב וצבי שלא ראיתם שנים, באו לקבל את פניכם ולקחו אותכם היישר למסעדה לסעודת ערב חגיגית." "עוד באותו ליילה עם סוס ועגלה ואחר כך באוטובוס שהיה מוזר עם פתח עליה מאחור. היגענו סוף סוף לביתנו החדש. התרגשות שאין לתאר... כבר למחרת התחלנו להתארגן בחיינו החדשים. הבית היה מצוייד בחפצים הנחוצים שהרי יעקב וצבי כבר גרו בו. כעבור כמה ימים קנינו מקרר ג’נרל אלקטריק חדש שכידוע עובד כשמונים שנה עד עצם היום הזה." פרק רביעי: רעננה שנה, נוסדה בשנה שאמי נולדה על ידי בעלי מניות מניו יורק וניו 12 רעננה, אז מושבה צעירה בת אינגלנד, ארה"ב. חברת "אחוזת בית" נוסדה בניו יורק ומכרה ליהודים זכויות בעלות על קרקע שעוד לא נרכשה האדמה בין כפר סבא הכפרית להרצליה. כבשו דרך ארוכה, 1922 ניקנתה בארץ ישראל, ואכן ב- שנקראה אחוזה על שם החברה, שאמורה היתה להגיע לים אך הכסף לא הספיק לקנית שטחים נוספים. משני העברים יצרו תכנית דרכים ופסי מגרשים, שחולקו לכל קוני המניות בארה"ב. בנוסף היו פסי מגרשים למטרות ציבוריות. וכך הועתקה התכנית העורבנית של שתי וערב כמו ניו יורק למושבה קטנה במזרח התיכון בשם רענניה ששונה לרעננה בהמשך. המושבה נוהלה תחילה ע"י ועדה נבחרת מטעם בעלי המניות ובראשה ברוך אוסטרובסקי אך זה היגיע מניו אינגלנד. מה לעשות, אך מעט מבעלי הקרקע הגיעו ארצה . בין הרחובות שיושבו תחילה היו עקיבא. רמבם, בורוכוב, הרצל, יהודה הלוי... חשבו על טבק וניסו, אך האקלים לא התאים, אז נטעו פרדסים. חצרות עם משקי עזר חקלאיים צצו פה ושם נפתחו חנויות לאורך רחוב אחוזה. שטחים רבים נשארו ריקים וכן היה צורך בפועלים כדי לעבד את האדמה. הוחלט ליבא פועלים מתל אביב ואף לאפשר לאנשים "זרים" 45 דונם ברחוב יהודה הלוי מס’ 3 לקנות מגרשים מבעלי המניות. וכך הצליח יעקב לקנות חלקה של ברעננה, לטעת שורש ולהפוך את הוריו ומשפחתו מפולנים לישראלים רענניים. אני זוכרת את הבית בברור רב בפרטי פרטים. נולדתי בבית הזה. אך גם שעברתי עם הורי בעודי תינוקת בת שנה וחצי לבית חדש, הרי באתי לבקר את סבתי וסבי לעיתים תכופות והוא היה לביתי השני. ריצפה משובצת מצויירת בצבעים חומים צהובים הרשימה אותי במיוחד. חצר גדולה, עצי פרי של תפוזי דם, שזיפים, גוייבות, קלמנטינות, כבר נשתלו על ידי האחים בטרם הגעתם של ההורים לבית. תחילה היתה החצר ריקה. כסף למחייתנו נתן לנו אחי יעקב ובתמורה עבד אבי בטיפוח והשגחה של חמש עשרה דונם פרדס שהיו לו. אך אט אט נחרשה האדמת החצר ונשתלו ערוגות של ירקות, נבנו לולים וגם

230