יעקב רוזנטל
לימוד נהיגה על האופנוע החלטתי ללמוד לנהוג על אופנוע. קיבלתי קצבה חודשית משלי וחסכתי ללימודי נהיגה. 16 כשהייתי בן אבא לא רצה שארכב על אופנוע ואמר שהאופנוע מסוכן. הייתה לו אימרה: "רוכבי האופנוע מתחלקים לשלוש קבוצות: חלק בבית חולים, חלק בדרך לבית חולים והשאר כבר יצאו מבית חולים״. אבל זה לא עזר. התחלתי ללמוד ברחוב באזל, שם היה בית עסק להשכרת אופנועים ולימוד נהיגה. אחרי שעברתי את הטסט רציתי לקנות אופנוע מאחר ועד אז הייתי שוכר. כשנסעתי פעם לכפר גנים לבקר חברה שלי אבא עקב אחרי באוטו כדי לראות שהכול בסדר. בדרך ברחוב ארלוזורוב הוא דיבר עם זוג חברים שתמהו כאשר עברתי לידם "איך ילד כזה נוסע על אופנוע“? מאד רציתי לקנות אופנוע אך אבא התנגד. לא ויתרתי והמשכתי ללחוץ. בסוף אבא "נשבר" והסכים לחפש עבורי אופנוע. יום אחד, הלכנו לתחנת הדלק ברחוב דיזינגוף, שם עבד מתדלק שרצה למכור את האופנוע שלו. אבא ניהל איתו משא ומתן והציע לו סכום נמוך משמעותית ממה שהמוכר ביקש והוא סירב. יותר מאוחר הוא בא אלינו הביתה והסכים למכור לנו במחיר שאבא נקב בהתחלה. אבא אמר לו שעכשיו הוא כבר לא מעוניין. המשכתי ללחוץ לקנות אופנוע והמשכנו לחפש: אך תמיד האופנועים היו או יקרים או זולים מדי, נמוכים או גבוהים מדי. אבא לא אמר לי ׳לא׳ אבל גם לא שיתף פעולה בקנית אופנוע. כשהייתי כבר סגן-משנה ליד חיפה, באתי יום שישי אחד עם האופנוע הצבאי של הגדוד, בשלב הזה אבא צחק והרים 402 בגדוד ידיים. לסבתא זיסל היו בארץ מספר קרובי משפחה: דוד אברהם בכפר סבא וזיסל ופניק שגרה עם בעלה בצריף ברחוב העבודה בתל אביב. לזוג לא היו ילדים. בצריף היה חדר עם חצר גדולה ותרנגולות. בעלה היה מסגר. דודתי אסתר סיפרה שהייתה נוסעת עם אמה לפגוש את בת הדודה. הקשר איתם נשמר . מאוחר יותר הם עברו לראשון לציון שם תרם בעלה כסף להקמת בית כנסת. 50 וה 40 בשנות ה בזקנתה, אחרי שבעלה נפטר, אבא היה מטפל בה. לפני מותה היא השאירה לאבא את תכשיטי הזהב שלה השמורים אצלי עד היום. כרטיסי ישיבה עבור 4 החליטו לחדש את ה׳מכבייה׳ ולאבא היו 1950 אחרי מלחמת העצמאות בשנת סבתא, אימא, עבורי ולעצמו. אך כשהגיע היום המיועד, חבר של ההורים מארגנטינה בא לבקר וכמובן שאבא הזמין אותו להצטרף לאירוע. יצאנו לדרך אבל הפקקים היו ארוכים ואני החלטתי ללכת את שארית הדרך ברגל. המבוגרים ישבו במקומות המסומנים ואני צפיתי ממקומות העמידה. כשהסתיימה ההופעה יצאתי לחניון אבל כיוון שלא הגעתי איתם לא ידעתי היכן חנו. חיפשתי תלולית גבוהה ונעמדתי עליה. ברגע שאבא התניע את הרכב זיהיתי מיד את צליל המתנע, ורצתי אליהם. משחקים אבל אני הלכתי רק 10 אבא קנה לי גם מנוי למשחקי הכדורגל של מכבי. המנוי היה של לאחד. באחת מחופשות הקיץ בגימנסיה עבדתי אצל אדריכל גריצר כדי לצבור ניסיון. למעשה התמורה על עבודתי שולמה על ידי אבא שלי שהעביר לאדריכל גריצר את הסכום כדי לשלם לי. בקיץ אחר עבדתי גם אצל אדריכל דורון, הכול כדי לצבור ניסיון בשרטוט במחשבה על העתיד. היו שם שני ארכיטקטים שרצו לבנות טיילת מרחוב אלנבי ליפו. הם חיפשו קבלנים לפרויקט והפגשתי אותם עם אבא שלי שהיה קבלן. הם חשבו שהוא קבלן גדול ואני הרגשתי שאבא שלי בכלל לא מבין את מהות וגודל הפרויקט.
70
Made with FlippingBook Ebook Creator