יעקב רוזנטל

כשראה אותי יוצא מהאוהל הוא התרגז שישנתי עם בחורה לפני הנישואין. באחת הפעמים שהייתי אצל עדינה בדירת הוריה הרגשתי לא טוב. התקשרתי הביתה לאימא ואמרתי לה שאני נשאר לישון אצל עדינה כי אני מרגיש לא טוב. אבא ואימא נרעשו מאד ולא הרשו לי לישון אצל בחורה לפני הנישואין, הם מיד יצאו לדרך 1957 ובאו לקחת אותי הביתה. בספטמבר מספר קבלנים, וביניהם אבי, החליטו לנסוע לברלין לתערוכה. עדינה באה אליהם הביתה לומר שלום וכשאני הגעתי הביתה להיפרד מאבא הופתעתי לראות אותה. זו הייתה הפעם הראשונה שאבי ימים מאז שעלה 10- נסע לחוץ לארץ ל שנה. 30- ארצה מפולין לפני למעלה מ הוא נסע לבלגיה ומשם טס לפריז. כשחזר סיפר לי שישב ב"קפה דה פריז“. אחת החוויות מהן נהנה הייתה ישיבה בבית קפה בברלין, בו על כל שולחן הונח טלפון שיכולת לחייג לכל אחד מהשולחנות האחרים ויכולת לדבר עם מי שישב בשולחן אחר. אני שירתתי אז בצבא, היינו בנופש עם הגדוד בנהרייה וקיבלתי אישור לנסוע

לתל אביב כדי שאוכל להביא את אבא לשדה התעופה. אימא הצטרפה לנסיעה. ליווינו אותו עד לטיסה, אחרי שהוא עבר את ביקורת הגבולות עלינו על המרפסת וראינו אותו צועד למטוס. באותן שנים השדה היה קטן ואפשר היה לראות את הנוסעים הולכים ברגל למטוס ונפנפנו להם לשלום. בשדה עמדו בסה"כ שלושה מטוסים נוספים חוץ מאל- על, אחד של אייר פרנס אחד של טי.וו.אי (אני זוכר ועוד מטוס של אייר פרנס). B.O.A.C שאחד מהם היה קונסטליישן מטוס אחד היה "קומט" של חברת החזרתי את אימא הביתה והמשכתי עם המכונית של אבא עד לנהרייה לגדוד שלי. במכונית היו בעיות עם המצמד וכשהגיע הזמן לחזור הביתה נהגתי כל הדרך בלי מצמד (מלאכה לא פשוטה). כשהגיע הזמן לאסוף את אבא בחזרה, נסעתי לשדה התעופה לפגוש אותו. בשדה התעופה היה קו על הרצפה שאסור היה לעבור אותו בזמן שממתינים לחוזרים מחו"ל. כשראיתי את אבא יוצא מאולם החוזרים, רצתי אליו וחיבקתי אותו. זאת הייתה חוויה מלאת עוצמה, לפגוש את אבא ולקבל את החיבוק שלו.

75