יעקב שמאי

נעמי בלומנטל

לקראת המפגש הראשון שלי עם יעקב, ידעתי שאני עומדת לפגוש אדם רציני מאוד, קשוח, עם פנים די מרובעות, כזה שמדבר בעוצמה וממעט לחייך. כאשר הגעתי מהליברלים שבליכוד למצודת זאב, ביקשתי פגישה עם מר יעקב שמאי – ואמנם נקבעה לנו הפגישה. .8 אל עבר חדרו של יעקב בקומה 9 ביום הפגישה ירדתי מקומה מישהו מהעוזרים פתח לי את הדלת – ראיתי את יעקב מרחוק. יעקב ישב בראש השולחן – כאשר השולחן תופס את כל שטח החדר.

חשבתי לעצמי – איך אבוא לידי ביטוי. יעקב שמאי הידוע – הורה לי לשבת.

את תוכן השיחה בוודאי אינני זוכרת. כנראה ניסיתי להסביר לו את הקשר הבלתי אמצעי בין הליברלים לחירות, או את רדיפתי הבלתי מתפשרת לצדק חברתי. קשיחותו של מר שמאי נגוזה אט-אט, ועל אף השולחן הענק, החדר הקודר ורצינות העוזרים – הייתה זו אחת הפגישות היפות שחוויתי בתחילת חיי הפוליטיים. והייתה זו גם תחילתה של ידידות מופלאה. יעקב שמאי התגלה כאדם נהדר – שופע חום וטוב לב עם אישיות כריזמטית ועוצמה. על אף קשיי הפוליטיקה – ראיתי בו אדם ומנהיג שבאמונה שלמה – אמנם כך – מקדם את הערכים שבהם האמין. וללא לאות. בחקיקה של חבר הכנסת יעקב שמאי פוגשים את רעיונותיו ואת אמונותיו. אך בוודאי לא רק בחקיקה. כל פעילותו בתנועה, בתכלת-לבן, בנבכי ההסתדרות, בשטח, ביישובים השונים – כל פעילותו נעשתה בלהט ובאמונה. היינו יחד בכנסת כמה שנים – והיינו חברים מאוד טובים. ידענו שנוכל לסמוך זה על זה, הייתה לנו שפה משותפת, מאבקים משותפים וכמובן גם הצלחות. בהחלטות הקשורות למצע אידיאולוגי – פעלנו יחד והמשימה הושגה. כך גם בחקיקה, בהעברת מסרים, במאבק על דמות התנועה, במאבקים למען ההתיישבות, החקלאות, המכסות, העובדים ועוד ועוד. ידעתי שדלת חדרו של יעקב בכנסת תמיד פתוחה בפניי. היה ברור שדברים שנאמרו בחדר לא ידלפו – היה בינינו אמון מלא. זאת ראיתי גם על פניו של יריב – עוזרו דאז. יחד השתתפנו בכנסים, ישבנו יחד על במות כבוד, עזרנו לאנשים שביקשו סיוע – ליחידים, לקבוצות, לעמותות ועוד כהנה וכהנה. התייעצתי עם יעקב, ביקשתי את הסיוע שלו. יש משהו במערכות האלה – שבהן הקשר שנוצר הוא סוג מיוחד של אמון הדדי – של הבנה שאינה מצריכה מילים. החברויות האלה שקיימות במערכת הפוליטית – הן נהדרות. המסר עובר ללא דיבור. יעקב שמאי היה אדם חכם, בעל ניסיון עשיר וראייה רחבה, שופע טוב-לב ואנושיות. אני מבכה את מותו של יעקב – את לכתו מאיתנו בטרם עת. תנוחמו אתם, בני משפחתו של יעקב – ביודעכם איזה אדם היה יעקב, שהשאיר את חותמו בסיפור היפה שאנו חווים – של בניין הארץ. יהי זכרו ברוך

156