שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

הנראה כשאבא עוד היה איתנו, ומי כבר ידע אז על המחלה? אני בוודאי שלא. רק בשלב מאוחר יותר, כשהורינו כבר לא היו בחיים, נחשף סוד ולדמן הגדול. האמא של הולדמנים הייתה בעצם הדודה החורגת של אבא. היא הייתה אחותה של רוזי מלכה, האישה השנייה שלקח סבא דוד אפרים אחרי שהתגרש מהסבתא המקורית שלנו. כזכור, הסבתא המקורית עזבה את ביתה לאחר הגירושין ועברו לעיר סמוכה ויותר מאוחר ביתה רחל דודתנו הצטרפה אליה. הדודה שלי מעולם לא השלימה עם קיומה של משפחתה החורגת ונמנעה מקשר עם הקרובים מהצד הזה. לעומת זאת אבא שבמשך כל חייו הבוגרים חיפש עוד ועוד קרובים וידידים מהארץ ומחו״ל, חש קירבה ואהבה רבה לבני הדודה החורגים שלו, בלי מסננת הכעס והעלבון של אחותו. עוד עלה מזיכרונות חנה ולדמן, ששמעה מבעלה המנוח שלמה, על בני הדודים החורגים שלמה זלמן ושלמה ולדמן שלמדו יחד ב״חיידר״, בית הספר היסודי. שלמה-אבא הקטן לא אהב לחזור לבית אימו החורגת, ובתום הלימודים היה בורח אל בית חברו בן דודתו שלמה ולדמן, אולי לשחק יחד, אולי לארוחה דלה אצל דודתו החורגת במקום ארוחה דלה בבית הוריו, מי יודע? והיו גם בנות משפחת קירשנבוים, כשם משפחתי המקורי. אבי המשפחה שלמה יהודה קירשנבוים שנפטר ואינני זוכר שהכרתי אותו, היה פשוט בן דוד ישיר של אבא שלי שלמה, אבא של שלמה יהודה קירשנבוים ואמא שרה קירשנבוים סבתא שלי היו אחים. אנחנו הכרנו וזוכרים רק את אלמנתו בלה ושתי בנותיה יפה ואסתי שגרו בכפר אברהם ליד פתח תקווה. ידענו שהן קרובות שלנו גם על פי שם המשפחה, ביקרנו בביתן, אירחנו את הבנות בביתנו בניר עציון ויפה זוכרת את החום והלבביות שהקרין אבא כלפיה וכלפי משפחתה. לא ידענו אז מה הקשר ומהי הקירבה, אבל תכל׳ס, יפה ואסתי קירשנבוים הן בנות דוד שניות שלנו. בכלל – כשהיינו ילדים שרר אצלנו בלבול מוחלט בעניין הקרובים ושמות המשפחה מצד אבא. הדוד ובני הדוד של אבא מרעננה נקראו הרשקוביץ, לעומת בלה קירשנבוים, שלא ידענו שהיא סוג של דודה,

101