שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
של פרחים קטנים, תחילה נקביים ובהמשך לכיוון הקרקע גם פרחים זכריים. הנקבות מתעבות והופכות לבננות אותן אנחנו אוכלים, בעוד הזכרים מתנוונים, מתייבשים ומרגישים מיותרים. הגבעול הנושא את הזכרים ובקצהו ענבל סגול, נכרת באבחת סכין ושאר האשכול נעטף בשק ניילון להגנה. הענבל שהופיע בעבר בפעמון המשכוכית המובילה בדיר, מצא את מקומו בקצה אשכול הבננות. והגזע? איך נקרא הגליל העבה הזה שממנו יוצאים עלי הבננה? יצרו לשם כך הֶלחֶם מילים יפה – גיזעול, גזע עלים, גבעול מעובה שמורכב משכבות, סוג של גזע מדומה. ״אּודרּוּב! תראו איך חותכים גיזֹול״ חיים הילף מתלהב, שולף מהמותניים סכין ארוכה ומדגים לי וליאיר שוהם איך כורתים את צמח הבננה שהזדקן. הגזעול הכבד נכרת באבחת סכין ונופל ארצה בחבטה וגם המכנסיים של חיים החמוד נופלים באותה הזדמנות. חיים הילף האנרגטי והמשעשע צוחק יחד איתנו בראש טוב וקושר מחדש את החבל למתניו.
ענבל בקצה אשכול בננות, או שיבולת הפוכה?
״פרי״ הבננה אינו אלא פרח ניקבי בלתי מופרה שאינו יוצר זרעים, שהתנפח והצהיב ונעשה מתוק למאכל. קיימים גם זני בננה שאינם מתוקים, ובמדינות מסוימות מטגנים מהם מעין צ׳יפס. כילד היתה לי פנטזיה ליישר את הבננה, כלומר לגרום לה לצמוח ישר לגובה כמו שיבולת מבלי להתכופף לכיוון האדמה, ואז הזכרים יפרו את הנקבות כמקובל בטבע, והבננות יהפכו לזרעים. הרי לבננה אין זרעים והיא מתרבה רק על ידי הוצאת ייחורים או חלקי שורש ונטיעתם מחדש. אבל לא חשבתי מה נקלף ונאכל במצב החדש, ונשארתי עם הפנטזיה והשיר של אריק איינשטיין.
114
Made with FlippingBook Annual report maker