שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

החברה והוא תמצית תולדות ילדותנו. וכך גלשתי והרחבתי בתיאורי נופים, ענפים ואתרים, שדות מרעה ומטעי בננות, בית מרגוע ויערות שרופים, כי אלה היו חלק בלתי נפרד מחיינו, וחלק מרכזי בסיפור חייהם ומותם של הורינו. וכשהגעתי לנופים, באו והשתרבבו לסיפור גם אירועים וגם אנשים, סיפורים עצובים ומשעשעים, אנשים טובים, מצחיקים ומעצבנים, ככל שאבא סיפר וקיטר לנו בדרך של סיפור או בדיחה, חיקוי או הצגה, כדרכו הקבועה להמחיש ולהמחיז כל מה שזז. ככל שהזיכרון שלי איפשר והוליך אותי, שילבתי גם חוויות אישיות וחברתיות שלי ושל משפחתי, יחד עם תופעות ודמויות אנושיות שבוודאי יהיו מוכרות לחברינו ובני דורנו במשק ניר עציון, כמו גם לקרובינו וידידינו, אם וכאשר הספר יתגלגל לידיהם. הספר מנסה לזרום בסדר ענייני וכרונולוגי, אבל יש בו לא מעט התחלקויות שלי על מגלצ׳ת האסוציאציות כמו ביטוי הונגרי שמזכיר אירוע משפחתי או חבר משק רלוונטי, ששייכים לבדיחה אחרת או לתקופה שונה. זה איננו מחקר ולא ספר היסטוריה, הספר כולו נכתב מנקודת מבטי האישית, על פי מיטב זכרוני ושלל חוויותיי, בתוספת מעט דמיון המגשר על פני חורים ופערים של מידע, עם הרבה עזרה, הארות ותובנות מאחי אילן ואחותי אסתי אבל הנוסח הסופי הוא שלי ובאחריותי. אינני מתיימר לדעת ולשקף אמת מוחלטת, כי אין חיה כזאת אמת מוחלטת, בעיקר לא בסיפור ששייך לעבר ולהרבה אנשים, בוודאי שאינני מתיימר להציג עובדות בעלות תוקף חוקי ומשפטי. כל התיאורים והפרשנויות הינם שלי ובאחריותי בלבד, מלבד ציטוטים מהרשת ומסמכים רשמיים השמורים אצלי. כל מה שכתבתי נועד אך ורק להאיר ולהמחיש ולהסביר את קורות חייהם של הוריי וילדיהם, אנחנו, בסביבתנו הקרובה. אני מצטער ומתנצל אם חלילה איש מהמוזכרים בספר ירגיש עצוב או קצת פגוע, בעצמו או בשם הוריו וקרוביו שהוזכרו בבדיחה, בחיקוי או בטרוניה ותלונה, הכל בא מנוסטלגיה וגעגוע למקום ולאנשים שאת רובם אהבתי. גם אם ציטטתי ביטוי שגוי ומצחיק של מאן דהוא, אין בכך כוונה לועגת או מעליבה, אנשי הדור ההוא רובם

12