שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

שרגא הלפרין, שהיה במקרה גיסו ובעל אחותו של אבי – הדוד שלי שרגא. אהבת האמת הגדולה ששררה בין המשפחות לא טשטשה את המלחמות הגדולות של אבא נגד בית המרגוע, ולאחר מספר שנים כאשר הוחלט על העברת תקציב להרחבת הרפת על חשבון פיתוח הבית-מרגוע, החליט שרגא לעזוב את ניר עציון עם משפחתו ולהמשיך בנדודיו. לכל כלל יש יוצא מן הכלל, אפילו יוצא מאוד מהכלל. למרות כל שנאמר כאן, זכתה משפחתנו לבוא בקשרי נישואין עם נציג ייחודי וחריג בנוף הבית-מרגוע, כאשר אילן יצא בתקופת אבא ואמא והתחתן אחרי תקופתם עם רבקה שיפמן, בת למשפחה של יוצאי כפר עציון, אשר בה האבא יעקב שיפמן נפצע בקרבות הגוש לפני כיבושו ע״י הירדנים. שרה ויעקב היו בעינינו מאנשי בית המרגוע האחרים, הטובים והחרוצים. יעקב שיפמן היה איש עבודה של כל היום וכל השנה, כמעט עד יומו האחרון ככלות כוחותיו. אפילו נכדי ידע לצטט מהספר החמוד שנכתב אודות סבא יעקב, שכאשר כבר לא יכול היה ללכת ולעבוד, הוא מצא עבודה ב״משמרות הזהב״. כך נראה בעיני הנכד הסבא שרכב כל יום על קלנועית אל מעבר החצייה שליד בית הספר ועזר לילדים לחצות בבטחה. אכן זכינו.

העמסת עופות – גיוס מצחיק גידול עופות לפיטום בלול מתחיל בקליטת אפרוחים קטנים צהובים, גידולם המהיר על בסיס מזון משובח ובמועד מדויק עם הגעתם למשקל הנכון ולמעמד המכובד של פרגיות (תרנגולות צעירות בשפה המקצועית), העופות נאספים בכלובים ונשלחים לגורלם הלא-צמחוני. איסוף העופות-הפרגיות הצעירות מהלול בו התרוצצו להן להנאתן היה מבצע מורכב ביותר שנערך בשעות הערב והלילה, כשהן אמורות

123