שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
לפרופסור זואולוג. ״פיּבֶרּוס הּונדּוס״ היה שם המחלה שהפרופסור המתחזה פיברק-המציא לכלבם של הילדים. אז גם אנחנו חיפשנו את המרגל שלנו במשק והצבענו על החבר החשוד משה נאה, רווק מבוגר וקצת מוזר שעבד בלול וגר לבדו בדירה קטנה ליד הדשא. האיש היה ככל הנראה חובב רדיו ועל גג ביתו התנוססה אנטנה מיוחדת וחריגה, סיבה לחשד ודאגה. עקבנו אחר האיש ומעשיו בביתו ובאחד הערבים כשהתחבאנו בשיחים מול דירתו עלינו על ממצא מפליל. משה עמד במטבח, אחז וטלטל מכשיר כלשהו בידו ומהחלון נשמעו קולות תקתוק בלתי קצובים די די דידידי, משהו כמו שידורי מורס, והיה ברור שהוא משדר לאויב. היה הכרח לנקוט פעולה מיידית ואני המתנדב הגיבור הסתרתי את השעון שלי בכיס ונקשתי על דלת ביתו, משה פתח לי ואני שאלתי אותו מה השעה. כנראה שנראיתי נרגש ומבוהל, כי הוא שאל אותי מה קרה יהודה, והציע לי חופן מהפופ קורן שבדיוק הקפיץ וטיגן לעצמו בסיר, אכן הפופ קורן המתפצח השמיע תקתוקי מורס. למראה חופן המעדן הלבן שבו זכיתי, לא יכלו חבריי למעקב להתאפק ואחד אחד זינקו ממחבואם בשיחים ובאו ביד מושטת לבקש פופ גם לעצמם. משה המבוהל והנבוך לא ידע את נפשו והשטיפה מאבא שלי שבפניו משה התלונן, לא אחרה לבוא למחרת היום. מה אתם רוצים מהאיש השקט הזה? שאל אבא, והצליח להסתיר את צחוקו כשהבין באיזה סרט אנחנו חיים. שלמה דובדבן והמשק משפחת קירשנבוים-דובדבן הגיעה למשק ניר עציון במטרה לחיות חיי עבודה פשוטים אך בטוחים, במסגרת דתית לאומית שהתאימה לאורח חייהם, עם ביטחון כלכלי, מגורים הולמים וחינוך מובטח לילדים. טראומת השואה והאסון של אובדן הבן התינוק אפרים, כיוונו אותם לחיים של הסתפקות במועט בתחומי הרכוש, המותרות והבילוי, לטובת שפע של חיי משפחה, ארוחות ואוכל טוב וחינוך מיטבי לילדים. לימים שמענו שאמרו במשק ״במשפחת דובדבן הספה בסלון מתפרקת, הטלוויזיה בשחור לבן, אבל אוכלים שמנת ולחם לבן״ ארוחות שישי המפנקות של אמא שלי, בשובי משלושה שבועות
138
Made with FlippingBook Annual report maker