שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

תובנה מאוחרת בנושא אבל וחיים ״טֹוב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִש ְׁת ֶּה... וְהַחַי יִיתֶן אֶל לִּבֹו.״ (קהלת ז׳ ב׳). במהלך חיי נשאלתי פעמים רבות מדוע אני מרבה להגיע ללוויות, ניחומים ואזכרות של מי שהיו קרובים אליי פחות או יותר ומי שהיו כפופים ומוכרים לי. מקורבי תהו מדוע נראה כאילו אני רודף אחרי אירועים עצובים כאלה ואני טענתי שזה דווקא רודף אחרי. נהגתי אז לצטט את הפסוק של קהלת במובן של גם זה וגם זה, גם אֵבל וגם משתה כאחד והדגשתי את סופו ״והחי ייתן אל לבו״. בעיצומה של המלחמה לביעור החמאס 2023 בחודש דצמבר בעזה, השתתפתי בלוויה קשה של לוחם מחטיבה שבע במסגרת .״23 מצדיעים לגיבורי 73 פעילות תמיכה של ותיקי החטיבה ״לוחמי מהמקום הכואב הזה, חוץ ממנו ייבדל לחיים ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, המשכתי ישירות לפגישה וארוחה עם בן משפחה יקר. תוך כדי נסיעה שוחחתי עם חבר תלמיד חכם על הדרך שאני עושה מבית אֵבֶל ישר אל בית משתה ומאכל. חשבנו ביחד מה פירוש ״והחי ייתן אל לבו״, מהי המשמעות של להיות במקום שבו נגמרים החיים, מקום שבו אתה החי מקבל תובנות ופרופורציות מחודשות לחיים שלך. שם אתה מקבל גם הבנה לצורך שלך לחיות חיים חיוביים ובעלי משמעות כבן אדם חיובי וטוב וגם לחיות חיים טובים פשוטו כמשמעו ככל שתוכל, כי גם על הערכים האלה יצא הנופל להגן ואת הערכים האלה ציווה לך במותו החבר, המכר או אבא ואמא שהלכו לעולמם. כי בתחנה הסופית של מישהו אחר, אתה חושב מחדש על התחנות במסע שלך, כל אחד והמסע שלו. זו תובנה מאזנת שהולכת איתי במשך השנים. ואז באותו בית משתה ומאכל עם בן המשפחה נזכרנו בסצנה משעשעת ונוקבת מסדרת הסאטירה האמריקאית המצוירת ״משפחת סימפסון״. בסרט מתואר מצב שבו מגיעה ידיעה על סופו המתקרב של העולם ובתמונה נראים כנסייה ופאב זה מול זה. למשמע הידיעה על הקץ המתקרב, נשפכים המוני אנשים מהפאב ונוהרים לכנסייה

158