שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

ומהכנסייה נמלטים המונים אל הפאב. כך בראייה צינית וריאליסטית והרבה הומור שחרחר מתאר התסריט שינוי קיצוני לכאן או לשם כשרואים את הסוף, בשונה ובדומה לפסוק ”... and the living will lay it to his heart“ למזלי, מידה נאה של ציניות, הומור שחור והומור לבן תמיד ליוו אותי ברגעים קשים ועצובים כמו גם בחיים בכלל ועזרו לי להתגבר ולהמשיך הלאה במצבי משבר, אם כי לא תמיד נראו עין בעין עם השותפים לקושי. ״הראייה המדויקת של דברים נקראת ציניות בעיניהם של אלה ג׳ורג׳ ברנרד שו שאינם מבינים אותם.״

, הנס פון אאכן (ויקימדיה) שני אנשים צוחקים

השנה הראשונה וקצת אחר כך לאחר מותה של אמא אילן יצא מהצבא לשלושה חודשים של דחיית שירות כדי להיות עם אסתי תלמידת י״ב, עד למועד החתונה של . בשלושת החודשים האלה חיו אילן 1976 אריאלה ושלי בפברואר ואסתי בבית, כאשר אני מגיע לחופשות שבת קצרות ואריאלה גם. אילן דאג לשני היתומים הטריים, הוא ניקה ותפעל את הבית באופן מלא למען אסתי ובעזרתה, והיה לה כאבא ואמא. לאחר נישואיי ומעבר אריאלה לגור איתנו ממש, חזר אילן לשרת , אני לעומת זאת המשכתי בשירותי בצבא קבע 707 כלוחם ביחידתו , שלושה חודשים אחרי 1976 והתחתנתי עם אריאלה מנור בפברואר פטירת אמא, עשרה חודשים אחרי מות אבא – בתקופה שבה אמרנו

159