שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
המשעשעת שתבוא. אבל זה לא קרה ושנה פחות יום אחרי נישואיי, אילן עמד עם רבקה מתחת לחופה בלי אבא שלו ובלי אמא שלו. אילן ורבקה בנו את ביתם כחברי משק בניר עציון לצד הוריה ואחותה של רבקה וגרו בדירת ההורים שלנו שנותרה ריקה. אילן התקדם בשירותו הצבאי עד שפרש לגמלאות כמפקד יחידת ילת״מ (צוללי הגנה) בדרגת סא״ל ותואר מהנדס, ורבקה השלימה לימודי משפטים, התמחתה והוסמכה כעורכת דין. אילן במשק היה במעמד ״עובד חוץ״ בצבא קבע בשכר גבוה שזרם למשק, רבקה עבדה בניר עציון והמשפחה חיה מתקציב כמקובל ״כפי צרכיהם״. מסתבר שבניר עציון ידעו לדייק היטב בזכויותיהם וחובותיהם, עד כדי דרישה לקזז מהתקציב שקיבלו מהמשק את מחיר עיתון ״במחנה״ שאילן העז לקבל מדי שבוע מהצבא, וששולם מתוך משכורתו הצבאית שהוזרמה למשק. לקראת סוף שירותו הצבאי, אילן קיים את צוואת אבא ובברכת משפחת אשתו עזב את המשק לישוב הקהילתי הושעיה. יעקב שיפמן הישר והטוב, איש המשק המסור שעשה רבות בשיחות ובמעשים על מנת לשכנע את צעירי ניר עציון להישאר במשק ולחזור אליו כחברים, אותו יעקב הפטריוט המקומי אמר לביתו רבקה גיסתי ולחתנו אילן אחי באופן הכי גלוי ״אחרי מה שהמשק עשה למשפחת דובדבן, אני מבין את החלטתכם לעזוב״. איזה משפט פרידה כבד ומרגש, איזו אמירה אמיתית וכואבת של אב אוהב ומבין. לאחר שעזבו, רבקה הועסקה במקצועה כמשפטנית במינהל מקרקעי ישראל ואילן לאחר שחרורו מצה״ל עבד כמהנדס בחברת . General Electric אסתי החלה את הלימודים בכיתה י״ב כשאמא על ערש דווי והמשיכה לבחינות הבגרות ללא הורים. אריאלה עברה לגור בבית ההורים בניר עציון, בהסכמתו האדיבה של המשק לאפשר לי למרות שעזבתי רשמית את ניר עציון, להתגורר זמנית עם אשתי הטרייה בבית הורי המנוחים. היתה זו מחווה של ממש, תתארו לכם, על מנת לאפשר לאסתי היתומה בית מסודר יחסית עד סיום לימודיה אסתי טסה למקסיקו אל הדוד והדודה שרגא 1976 בתיכון. בקיץ
162
Made with FlippingBook Annual report maker