שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן

אחרי האירוע. כמו כן מופיעות בתיק הצהרות קצרות שלי ושל אילן מהיום שלאחר התאונה, ובהן התנגדותנו לנתיחה מטעמי דת. כל המתוחקרים מדברים על אסון שקרה, על כדור שנפלט ואינם מעלים רמז לאפשרות אחרת, מלבד דוד בן דוד ששוזר בעדותו סברה נסיבתית לדעתו, כי אין מדובר בפליטת כדור אלא מדובר במקרה התאבדות. לתיק מצורפת חוות דעת מומחה נשק משטרתי אשר בדק את לאחר האסון. מלבד אישוש ההנחה כחודשיים התת-מקלע המעורב שהכדור אכן נורה מהכלי ועשוי היה לגרום למוות, ציין המומחה כי כוח לחץ ההדק הוא מתחת לרמת הבטיחות, כלומר הנשק איננו בטוח ועלול לירות ללא כוונה. המומחה לא התייחס לשאלה הטכנית המתבקשת כיצד בלחיצה מכוונת על ההדק נורה כדור אחד בלבד בתת מקלע ללא ניצרה וללא מצב ״בודדת״. המומחה גם לא התייחס להשערה חלופית אפשרית שהכדור נפלט בלי לחיצה על ההדק, כי למה לקלקל את התיזה? בשעתו שאלתי מומחה נשק בכיר בצה״ל והוא אמר נחרצות שבלחיצה רגילה על ההדק בקרל גוסטב יוצאים מהקנה מספר כדורים. לדעתו אין סבירות לירייה יזומה של כדור בודד בכלי הנשק המדובר כי תת המקלע הזה יורה כעשרה כדורים בשנייה. מניסיוני האישי, בצבא נהגנו להתחרות ביכולת לירות כדור בודד בתמ״ק עוזי, כשהנצרה במצב אוטומט. לא רבים הצליחו במשימה מכיוון שנדרשה לחיצה מאוד עדינה ומדויקת שתוציא כדור בודד ולא צרור. בקיצור, תיק החקירה המשטרתי יצר אצלנו תחושה שהייתה העדפה ומגמה לסכם את המקרה כהתאבדות. גם בדוחות בית המשפט שצולמו על ידנו לא מצאנו בעדויות שום ראיה למקרה התאבדות למעט עדותו של דוד שמובילה ומרמזת לכיוון הזה. כזכור גם אני העדתי בפני השופטת. בפרוטוקול המתעד את עדותי בבית המשפט מצוין בקצרה שביקשנו להימנע מנתיחה מטעמי דת וכדי לא לעכב הלוויה. כן ציינתי על פי הפרוטוקול, שחודש לפני האסון ״...כתוצאה אבא היה במצב רוח רע ונראה היה שהוא יוצא מזה, (כך במקור עם שלושה סימני שאלה) וזהו – משתי ??? עובדות״ תום העדות.

169