שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
נאה לחברה קדישא המקומית על מנת לשקם את הקבר ולהעמיד את המצבה כראוי. הרגשתי שאני מקיים את רצונם של אבא ואמא ומכבד את זכרו של אחי.
במהלך השנים ביקרנו במקום מספר פעמים עם משפחותינו ועם ילדינו שנולדו בינתיים. באחד הביקורים התעמקתי במצבה ובתאריכים שעליה וגיליתי בהתרגשות שתאריך לידתי שלי הוא כשנה ורבע לאחר פטירתו. כך הבנתי באיחור של שנים רבות שכמה חודשים לאחר מות הילד אפרים, שבו ההורים שלי למסלול חייהם ויצרו את הילד הבא . והילד הזה הוא אני שלהם, נולדתי אני, הבן השני להוריי, 1952 בזיכרון יעקב, בספטמבר נולד אחי אילן ולאחר כשנה הצטרפו ההורים כחברים 1955 במרץ למשק השיתופי הדתי ניר עציון על מורדות הכרמל. אפשר להבין היום שקשיים כלכליים של שנות הצנע, שאיפה לביטחון כלכלי וחינוך טוב לילדים, יחד עם רצון בסביבה שומרת מצוות הביאו את זוג שורדי השואה שבעי התלאות עם שני ילדיהם, להתחבר אל המושב השיתופי בכרמל שהקימו קומץ שרידי הלוחמים והמשפחות השכולות מכפר עציון שחרב ערב הקמת המדינה. היה זה פסיפס אנושי מגוון של יוצאי הונגריה עם ייקים, יוצאי תימן עם צפון אפריקאים ואיטלקים, ועוזבי קיבוצים שהעדיפו את השיתופיות החלקית הכלכלית, יחד עם חיי משפחה פרטיים. אבא שהיה איש ידידותי ואוהב חברה, מצא בניר עציון שפה משותפת עם מגוון חברים מהתפוצות השונות, גם אלה שלא דיברו יידיש כמוהו, ובעיקר עם אנשי עמל הכפיים והעבודה החקלאית.
43
Made with FlippingBook Annual report maker