שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
להם ולא שעה לבקשותיהם הניח שהמלחמה תסתיים צ׳יק צ׳ק תוך שישה ימים או פחות, כמקובל. בסופו של דבר אבא שובץ כנהג של מפקד גדוד מילואים שהוצב באיו״ש לתגבור. בחופשה הראשונה שקיבלתי אחרי המלחמה, ואבא עודנו מגויס למילואים, נסעתי לבקרו בבסיס בו שהה ליד אליקים, והיה כאן היפוך דורות מרגש עבור שנינו. פתאום אני מבקר את אבא שלי בצבא, במפגש הראשון שלנו לאחר המלחמה אחרי הניתוק הממושך.
הנהג של המג״ד
נורמליּות, שמחת חיים וחרדות במבט לאחור, אני זוכר בית חם ואוהב, והורים שגידלו וחינכו אותנו לחיים נורמליים וטובים ולמיצוי יכולותינו ושאיפותינו. אפשר לומר שהם חיו למעננו. ההורים שלנו עברו טלטלות קשות בחייהם, החל משנות הכיבוש ההונגרי והאנטישמיות ברחוב ובבתי הספר, דרך השואה שבה איבדו את רבים מבני משפחותיהם והם עצמם הועסקו כעובדי כפייה בתנאים קשים. בהמשך מסעות ארוכים לעבר מחנה המעפילים, העפלה ארצה תחת איום הגירוש הבריטי. ולבסוף, כשהחלו לבנות את ביתם ועתידם, אובדן קשה של תינוק בן שנתיים. אבל במשפחתנו כוח החיים גבר על הקשיים, לפחות כלפי חוץ. גם אם בתוך תוכם חיו אבא ואמא את המשברים והחרדות, מאומה מאלה כמעט ולא חדר אל חיינו ולא הצר את צעדינו כילדים. לא היו עקבות שואה בתחום האוכל, לא הסתרת לחם ולא הפרעות אכילה,
60
Made with FlippingBook Annual report maker