שני חצאי חיים וילדות אחת - שלמה ושושנה דובדבן / יהודה דובדבן
פתח דבר 1975 ביום השואה תשל״ה נהרג אבא שלי מפליטת כדור במזכירות המשק בניר עציון והסרטן שלקח את אמא שלי אחרי שבעה חודשים, היה סוג של המשך טראגי. שנה לאחר מכן חיכתה לנו שם הפתעה הזויה, שהרגישה כמו עוד אגרוף בפנים, ואנחנו עדיין גרנו שם על ההר, במשק ניר עציון שבו גדלנו. במשך עשרות שנים הבטן התהפכה, אז למה נזכרתי בזה פתאום? כמעט יובל אחרי האסון החריג הכפול, למה לחפור בעבר ובמקביל גם להתרפק על זיכרונות הילדות והמשק?
7
Made with FlippingBook Annual report maker