יוסי אלגמיס
מסרו לבסוף לנסים, שהיה בעיצומו של יום עבודה במאפייה. נסים היה הלום רעם, ורק מלמל: «יוסי שלנו נפל. איך נספר לקלר? איך נספר לקלר?» גם ברגע היגון הנוראי, חשב קודם כול על אשתו האהובה. כשהתפשטה הידיעה על מותו של יוסי, התדהמה הייתה עצומה. הרי יוסי אינו יכול להיהרג. רבים האמינו שמדובר בטעות, הרי ראו אותו כאן וראו אותו שם, כדרכן של שמועות מלחמה. נדמה שרק כאשר נסעה המשפחה, למחרת ההודעה, לבית הקברות הארעי בקיבוץ בארי, שם נקברו החללים קבורה זמנית, החלה הידיעה המרה לחלחל לתודעה.
107
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online