יוסי אלגמיס

יותר לאנשי חיל האוויר. «גם בבגדי העבודה שלו», הוא מספר, «הוא נראה כאילו חזר מפגישה». אורי גם זוכר את הבנות שהקיפו אותו תמיד, ואת היותו אהוב על הכול. «הצבא הוא מערכת היררכית», אומר אורי, «אבל מה שהיה מרשים אצל יוסי שהסמכות שלו לא נבעה מכוח ההיררכיה אלא מכוח האישיות שלו». וכותב אביגדור קהלני (לימים תת אלוף, שר בממשלה ומגיבורי חיל השריון שנפצע קשה במלחמת ששת הימים): «יוסי היה קצין יפה תואר ובעל ערכים נדירים של חברות, אומץ ואחוות לוחמים. הוא התגייס לסיירת שריון כשנה אחרי שהתגייסנו לגדוד טנקים פגשתי את יוסי מספר פעמים וניהלנו 79 . בהיותי סמ»פ, קמב»צ ומ»פ בגדוד 7 בחטיבה בינינו שיחות. ראיתי בפניי גבר בעל הופעה של מפקד אשר ממבט ראשון כל חייל נותן בו את מבטחו. כאשר היה במחנה נתן, אני הייתי עם גדוד הטנקים מעבר לגדר וניהלנו בינינו שיחות על מיקום הטנקים בשדה הקרב ומקומה של סיירת שריון בתוך הדרג המסתער או לפניו. יוסי האמין שהסיירת היא חוד החנית והיא שתוביל את הטנקים לקרב העיקרי וכך גם היה במציאות». באותה תקופה צברה הפלס»ר ניסיון רב בהכשרת לוחמים והפיכתם למפקדים בפעילות מבצעית. בין הפעולות שהשתתפה בהן הסיירת, ושיוסי נטל בהן חלק, היו הפעולות בצפון שנודעו אחר כך בשם «הקרבות על המים» (הסכסוך המתמשך עם הסורים על , מתקפת שריון על פעילות הסורים 1965 מי מקורות הירדן, שבשיאו התבצעה, במאי להטיית המים), ופעולת סמוע – «מבצע מגרסה» (פעולת תגמול משולבת שביצע צה»ל, , על הכפר הירדני א-סמוע בתגובה על פעילות חבלנית מתמשכת 1966 בנובמבר 13– ב מצד הירדנים). בכל התקופה האמורה ועד לערב מלחמת ששת הימים, נטלה הפלוגה חלק פעיל וחשוב באירועים הביטחוניים השונים, הן בהובלת כוחות והן באיתור כוחות אויב בגזרות השונות - בצפון ובדרום.

60