יוסי אלגמיס

ניצחון עקוב מדם

הפלס»ר כולה שעטה קדימה. במהלך היומיים הבאים השתתפה, לצד חיסול התנגדויות רבות לאורך ציר ההתקדמות, בשני קרבות קשים ועקובים מדם – הקרב על צומת רפיח והקרב על מתחמי הג›יראדי. לאחר קרבות אלו המשיכה הפלס»ר להוביל את החטיבה, למרות הנפגעים הרבים שספגה, עד לסיום המלחמה, בצומת איסמעיליה, על גבעה הנשקפת אל תעלת סואץ. ביוני, בניצחון מוחץ של מדינת ישראל על 10- המלחמה עצמה הסתיימה רשמית בליל ה מצרים, סוריה וירדן. ליוסי אלגמיס, לחבריו ולמפקדיו ביחידה מייחסים חלק חשוב בהצלחת השריון במלחמת ששת הימים. לחימת הפלס»ר בגיזרה זו הפכה לחלק ממורשת הקרב של צה»ל, בהיותה רצופה גילויי גבורה ומנהיגות פיקודית. כאשר הלוחמים נתקלו בתעלות הממוקשות, הם לא היססו לקפוץ מהרכבים הממוגנים ולהסתער רגלית בהובלתם של אורי אור ומפקדים אחרים הקוראים «אחרי!». לוחמים ומפקדים השליכו נפשם מנגד כדי לחלץ פצועים תחת אש. הם גילו גם כישורים ומיומנויות צבאיות בהולכת הכוחות בשטחים שבעיני האויב היו בלתי עבירים, במציאת הפרצות לחדירת הכוחות, באיתור האויב, ביצירת הפתעה מוחלטת, בהכוונת הכוחות אל המערך החלש של האויב ובקרבות מולו. גם סיפור הקרב הקצר שהספיק יוסי לנהל, מכיל את כל המרכיבים של מורשת קרב מפוארת: יוסי לא ויתר על תנועה קדימה ועל החתירה למגע ומצא דרכים יצירתיות לעקוף מכשולים ולהמשיך להתקדם, הוביל את חייליו בזקיפות קומה, גילה נחישות ואומץ ונפל תוך כדי השבת אש לאויב. ונפצע קשה 79 כותב תא»ל (מיל.) אביגדור קהלני (שבעצמו הוביל את גדוד הפאטונים בקרב על הג›יראדי): «איני מכיר את פרטי הקרב שבו היה מעורב יוסי, אך אין ספק שבלנוע לפני הטנקים ולפתוח דרך לכוח המשימה העיקרי, יש סיכון גדול לאנשים מצוינים, אשר לא ממוגנים כפי שאנחנו הטנקיסטים היינו. לפי עוצמתה של מכת האש בציר שאני נעתי בו, אני מעריך שגם ההתנגדות שיוסי נתקל בה הייתה באותה עוצמה. צריך אומץ רב לנוע אל תוך האש עם ג›יפים, זחל»מים ומעט טנקים. יוסי עמד בראש הכוח ועל כך שילם בחייו. יוסי היה מן המפקדים שמדינת ישראל קיימת בגלל גבורתם. מנהיג העומד בראש הכוח. מפקד אשר מהווה סמל לחייליו. נאה דורש ונאה מקיים. שמעתי על מותו כאשר שכבתי בבית חולים וחשתי כאב עצום על אדם יקר אשר מת על קדושת המולדת. איש יפה עם ערכים של חברות ואהבת מולדת אשר נתן את חייו למעננו». יוסי היה בן עשרים ושתיים וחצי שנים בנפלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן.

98