עמוס ירקוני / דני דור
עמוס ירקוני | 130
הפעילות היה בנוי על אינטואיציה ועל החושים. אצל עמוס לא היה מצב של תחקירי עומק, ניתוח, חקירות, ולא משנה אם האירוע נגמר טוב או רע. עמוס לא היה בנוי לזה. הוא לא ידע לקבץ את כולם ולקיים דיון. לימים השתתפתי בתחקירים של צוותים בחיל האוויר, שנעשו לאחר כל גיחה, גם באימונים, והבנתי בדיעבד עד כמה זה היה חסר ביחידה. עמוס לא ידע לעשות צבא, ולאחר מלחמת ששת הימים, עם התנאים החדשים והמרחבים הגדולים, היחידה כבר לא יכלה להתנהל ככה. היה צריך לחבר את שקד לצבא. מצד אחד להשאיר את הדברים הטובים שכל כך אפיינו את היחידה ועשו אותה למה שהייתה, ומצד שני להתחיל להתנהל כמו צבא. את זה פואד עשה. "מדברים הרבה על זה שעמוס הוא אבי תורת הביטחון השוטף בצה"ל. לפניו לא היה הרבה ואחריו הייתה שיטה מעולה לחסום את גבולות המדינה. אבל אם מנתחים לעומק את הדברים, מבינים שלא הייתה כאן ראייה אסטרטגית וטקטית מרחיקת לכת. התשתית נוצרה בשל אילוצים. לא שמישהו בנה תוכנית לטווח ארוך והגיע למסקנה שצריך לעשות את זה ואחר כך את זה ואת זה. האירועים הם שבנו את התשתית ואת הצורך. לזכותו של עמוס ייאמר שהוא היה שם כשזה קרה וידע איך להכיל את האירועים ולהיערך לקראתם. בפירוש לא היה שם תכנון לטווח הארוך, אבל זה הצליח בסופו של דבר בזכות האיש, האינטואיציה שלו, האנשים המיוחדים שהוא אסף והיכולת שלו לראות קדימה ולהתמודד עם האירועים. זה היה הייחוד של עמוס. בתקופה שלו הכול היה יותר ספונטני ועם הרבה אלתורים שנולדו מהמציאות בשטח. פואד ואלה שבאו אחריו כבר הפכו את זה לתורה סדורה". ■ ■ ■ פאצי: "מלבד מסדרים, הצדעות והתעמלות בוקר, פואד הביא איתו נדוניה חשובה - אלי מלמד, מפקד יחידת עטלף, ששולבה בשקד והייתה אחראית להכנסת המכשור האלקטרוני המסייע
Made with FlippingBook flipbook maker