עמוס ירקוני / דני דור
49 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו
הערבי הגדול. באחת מפגישותיו של גנדי עם חיימק'ה לבקוב, סיפר לו מי שפיקד על פלוגת המיעוטים בדרום על קצין בדואי, עבד אל מג'יד, שחושב אחרת. מחשבה לא קונבנציונלית. בדיוק מה שגנדי חיפש. "הוא מכיר את הראש של אלה שבצד השני", אמר לבקוב, "חושב כמוהם, יכול לצפות מראש את המהלכים שלהם. כשהוא בשדה, הוא תמיד יראה דברים שאחרים לא רואים וגם לא יכולים לראות". בפיקוד המרכז התלבטו. לא כולם היו מוכנים לתת לקצין בדואי תפקיד בכיר ביחידה החדשה והסודית שתקום. גנדי סיפר לימים שהתייעץ עם הרמטכ"ל, ודיין הרגיע אותו. "אפשר לבטוח בקצין הבדואי", אמר. "הוא לוחם אמיתי שקשר את גורלו עם צה"ל ועם מערכת הביטחון". זאת הייתה נקודת המפגש הראשונה בין הקצין הבדואי והגנרל היהודי, שהובילה לשנים רבות של ידידות אמיצה שחושלה בסיורים ובמרדפים ונמשכה אף על פי שכל אחד מהם ייצג דברים אחרים והאמין בדברים אחרים. לאחר התלבטות הוחלט שצבי עופר, שפיקד על הסיור הראשון שבו נתפסו אנשי המודיעין המצרים, יפקד על היחידה החדשה ועמוס ימונה לסגנו. צבי יהיה המפקד הרשמי ויטפל במנהלה, בציוד ובגיוס אנשים ליחידה, ואילו עמוס יהיה איש השטח והמפקד המבצעי, ובהמשך גם גיוס הלוחמים והמפקדים ביחידה יהיה תחת אחריותו. הוא יוביל את הסיורים ואת המרדפים ויגבש את האסטרטגיה של היחידה. עופר עזב את שקד לאחר שלושה חודשים ובמשך כחצי שנה, עד למינוי מפקד חדש, שימש ירקוני המפקד בפועל של היחידה. , 40 לאחר כחצי שנה מונה מפקד חדש, דוד בן־חור בן ה־ שהתמחה בטופוגרפיה ובשדאות. הוא לא היה לוחם, והתקשורת שלו עם לוחמי היחידה, שהיו כולם צעירים ממנו בשני עשורים וקראו לו "אבא", הייתה בעייתית מאוד, כפי שסיפר אלעד פלד, שהתמנה לקצין האג"ם של פיקוד הדרום. בן־חור היה המפקד הרשמי של היחידה, אבל המפקד בפועל היה ירקוני. כל הפעילות
Made with FlippingBook flipbook maker