עמוס ירקוני / דני דור
עמוס ירקוני | 52
שלקחו איתם אכלה פה. עכשיו תדע שהם עברו כאן עם הפרות שגנבו'. חשבתי שלמדתי משהו. כעבור שעה הצבעתי על חתיכת דשא ואמרתי לו: 'הנה, כאן אכלה פרה שלהם'. עמוס צחק ושאל אותי: 'אתה לא יודע שפרה לא תאכל עשב מר כזה?'" במרדף אחר בחולות הנגב, לא רחוק מהגבול המצרי, שגם בו השתתף גנדי, אמר לו ירקוני שאנשי החוליה שעל עקבותיהם הם הולכים מרגישים שרודפים אחריהם. "מאיפה אתה יודע?" תמה גנדי. "תסתכל על העקבות", הסביר עמוס. "שים לב שכל כמה צעדים יש סטייה קטנה שמאלה. תוך כדי ריצה הוא שולח מבט לאחור כדי לראות אם הרודפים אחריו מתקרבים". גששים, ואת זה יודע כל מי ששירת איתם, לא אוהבים לחלוק את הידע שלהם עם אחרים. אלי מלמד, לימים סגן מפקד שקד, יצא לא פעם לסיור עם סאלח, בדואי מהצפון וגשש מעולה שעמוס הביא ליחידה. סאלח למד הרבה מעמוס, אבל את כל מה שידע – שמר לעצמו. לא הסכים לשתף אחרים בידע שלו. להסביר, לתרגל. עמוס היה בדיוק להפך. הוא רצה שכל מי שמשרת ביחידה ילמד ממנו. מדי פעם קרא לאחד החיילים או המפקדים: "יא אבני, בוא נצא קצת לטייל", נסע איתו בג'יפ לשטח והתחיל להסביר: איך לראות עקבות, איך להבדיל בין סימנים ועקבות טריים לישנים, איך יודעים על פי גללים של גמל אם הוא בא מרחוק או סתם מסתובב חופשי בשטח. אם תוך כדי סיור בשטח מצאו כמה גללי גמלים, עמוס היה מסביר ומדגים: מפורר בידיים את הגללים ואם ראה בתוכם שעורה, סימן שהגמל משמש להברחות מסתננים והגיע מרחוק. גמל שלא הולך לטווחים ארוכים לא יבזבזו עליו שעורה. שיאכל עשב... עוד היה מלמד ומסביר מה קורה לעשב שדורכים עליו, כמה זמן לוקח לו להתיישר ואיך יודעים אם דרכו עליו אתמול, היום בבוקר או לפני שעה. איך מזהים חלוק אבן שהזיזו ממקומו ואיך יודעים מתי בדיוק הוזז, לפי הפסים שנשארו על האדמה.
Made with FlippingBook flipbook maker