עמוס ירקוני / דני דור

55 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו

נפצע, הצליח לברוח. רק לאחר מכן נודע לנו שהבורח היה סעיד אבו בנדק, שעמד מאחורי הטבח במעלה עקרבים ולעמוס היה חשבון דמים איתו. שנה מאז שהחזרנו את הגמלים, ואחד הבנים 30 "עברו יותר מ־ שלי, שהיה ממקימי יחידת מגלן, נשפט לאחר שבתרגיל בדרום אחד הלוחמים שכח את המאג שלו בשטח. החליטו להדיח את הבן שלי מהיחידה, אבל לפני כן אפשרו לו לנסות להחזיר את המאג האבוד. היו שמועות שבדואים בנגב או מסיני מצאו אותו ומכרו אותו למחבלים. התקשרתי לעמוס, שכמוני כבר לא היה בצבא, ואמרתי לו שאני מתכוון לפגוש את שייח' עודה, להזכיר שנה החזרתי לו את הגמלים הגנובים ולבקש עזרה 30 לו שלפני באיתור המאג. "'ומה תעשה אז?' עמוס שאל. 'בדיוק מה שעשינו בשקד', עניתי לו. 'אם יהיה צורך, אני אסרוק אותם במסרקות ברזל עד שהם יספרו לי איפה המאג ויחזירו לי אותו'. "'ניסן, אתה כבר לא בצבא ולא בקיבוץ', עמוס הסביר לי בשקט כהרגלו. 'החבר'ה האלה לא צריכים את המאג. הם צריכים כסף. דולר, תגיע אליהם, תשלם והם יחזירו לך את המאג'. 1,000 תוציא "בן נוסף שלי, סגן־אלוף בסיירת מטכ"ל, נפגש עם השייח'. גם הגמלים שגנבו לו. הוא שמע 30 הוא זכר טוב מאוד את 80 בגיל מה קרה ואמר שלא נדאג, הוא יטפל בזה. הוא הגיע לבדואים שמצאו את המאג והודיע להם שהוא לא שותה ולא אוכל עד שהם מחזירים את הנשק. וזה מה שהיה. הם החזירו את המאג, הבן שלי נשפט ונקנס, אבל לא הודח מהיחידה". עאמר עודה, בנו של השייח': "עבד אל מג'יד ח'דר היה בן בית אצל אבי. האוהל הגדול שלו היה תמיד פתוח לפניו. כל הבדואים בנגב העריצו אותו. הם ידעו שהוא איש של אמת, הגון, אוהב אדם. כל מה שהוא ביקש – תמיד קיבל ובשמחה".

■ ■ ■