עמוס ירקוני / דני דור
77 | מפקד, מחנך, אוהב אדם וארצו
אליעזר רם: "אחרי שנה ביחידה עמוס שלח אותי לבקו"ם לגייס שני חיילים חדשים וביקש שאביא אקורדיוניסט ושמו"צניק שמשחק כדורעף. שמו"צניק כי הוא רצה קיבוצניק, וכדורעף כי בעיניו כל הקיבוצניקים ידעו לשחק כדורעף. הבאתי שמו"צניק ששיחק כדורעף בנבחרת ישראל הצעירה ומצאתי אקורדיוניסט. אלה שני דברים שעמוס אהב. גם לשחק כדורעף וגם לשיר בליווי אקורדיון. לראות את עמוס משחק כדורעף עם יד אחת - זאת הייתה ממש חוויה. הוא אף פעם לא ויתר על משחק אחרי הצהריים ואוי ואבוי למי שהיה בטווח שלו". יואש מור, מוותיקי שקד: "חשוב להבין למה עמוס נתן את ההנחיה לגייס קיבוצניקים ומושבניקים. זה לא רק בגלל שהוא חשב שהם מתאימים יותר למשימות, אלא כי שקד הייתה יחידה עם הרכב מיוחד מאוד: חיילים יהודים וגששים בדואים. עמוס, בחוכמתו הרבה ובעין החדה שלו, הבין שההתנגשות הזאת כמעט שעות ביממה בין שתי תרבויות, שני סגנונות חיים ושתי שפות, 24 מחייבת מאמץ, בעיקר מצדנו, היהודים, כדי שלא יהיו עימותים ומתחים בין הקבוצות. היינו חייבים לדעת להכיל את הבדואים. לכן עמוס התעקש כל כך על הרכב הלוחמים ביחידה. "עמוס ידע לפענח בני אדם, את התכונות ואת היכולות שלהם. ממש כשם שהיה איש שטח מצוין, גם אנשים הוא ידע לקרוא לפי סימנים לא מילוליים. המפגש הראשון שלי איתו היה מרשים, אבל גם מוזר. קצין, רב־סרן, לבוש טיפ־טופ במדי א' עם כל הדרגות והתגיות, כומתה על הראש, משקפי שמש כהים ויד, שלמרות השרוול הארוך שמכסה אותה, ניכר שהיא יד תותבת. הוא תמיד היה לבוש כמו שצריך, לעומתנו השלומפרים. הוא רצה לדעת כמה דברים כלליים: מאין אני, איפה למדתי ועוד. מאוחר יותר הבנתי שיש לו טביעת עין יוצאת מהכלל. הוא ידע מה הוא רוצה ואילו אנשים הוא רוצה ביחידה הזאת. הוא לא עשה לנו אימוני שטח ומסלול מכשולים. היו לו דרכים משלו לבדוק התאמה ליחידה. הגענו שמונה מהבקו"ם, שישה מאיתנו, כולל אותי, אחרי שנת
Made with FlippingBook flipbook maker